החומות הסיניות של אליעד שרגא

חסד עשה עו"ד אליעד שרגא עם הציבור כשהתפתה להגיש תביעת לשון הרע נגד יואב יצחק. כי בכך ניתנת לציבור הזדמנות פז לבחון מקרוב כיצד מפשפשים בקרביו של עו"ד שרגא - ככל שהדברים נוגעים לפעילותו הציבורית ולזיקתה האפשרית של הפעילות הציבורית הזו אל פעילותו כעורך דין המקיים משרד פרטי. "חומות סיניות בצורות" הגדיר פעם אליעד שרגא את אופי ההפרדה שבין פעילותו בתנועה לאיכות השלטון שהוא עומד בראשה לבין פעילותו במסגרת משרדו הפרטי. והנה בכתב ההגנה שהגיש יואב יצחק נטענות נגד עו"ד שרגא כמה טענות שעלולות, חלילה, להעמיד את החומות הסיניות הבצורות שלו במבחן לא פשוט. כך למשל המקרה של יוסף דסקל - שם נטען כך: "אלוף-משנה (בדימ.) יוסף דסקל פנה אל התובע, בשמה של חברת בורבומנדיה (צ.ל. בומברדייה - י.ד.) שאותה הוא מייצג בישראל, כדי לקבל את עזרתו של התובע (אליעד שרגא) כיושב-ראש התנועה לאיכות השלטון בטיפול בפרשת שחיתות שגילה במכרז קרונות הרכבת. בין השניים התקיימה פגישה במשרדו של התובע. לטענת דסקל, התובע הסכים לדאוג שהחשדות לשחיתות במכרז לקרונות הרכבת יטופלו על-ידי התנועה לאיכות השלטון ויועברו כתלונה לגורמי הבדיקה/החקירה בישראל, אך הוא - התובע, הציב תנאי בל יעבור: התחייבות מצד דסקל שזה האחרון יפעל להעברת הייצוג המשפטי בישראל של חברת בורבומנדיה לטיפול משרדו הפרטי של התובע, אליעד שרגא. לדברי דסקל, הוא קם ועזב את המקום תוך תחושה של שאט נפש מדרכיו הנלוזות של התובע...". בהקשר זה נעיר, שללא קשר לתוכן הדברים שהוחלפו בין שרגא ודסקל - עצם העובדה, לכאורה, שהפגישה ביניהם התקיימה במשרדו הפרטי של שרגא ולא במשרדי התנועה לאיכות השלטון, מעלה חשש שהחומות הסיניות להן טוען שרגא עלולות להיסדק. כתב הגנה או כתב אשמה? הדוגמאות הנוספות אותן מביא יואב יצחק בכתב ההגנה שלו באשר לניגוד העניינים בין פעילותו הציבורית של אליעד שרגא לבין פעילותו כעורך דין פרטי - הדוגמאות הללו מעוררות תהייה, שמא לא מן הראוי היה להכתיר את כתב הטענות של יואב יצחק לא ככתב הגנה אלא ככתב אשמה. ומשכך, מן הראוי לבחון היטב ולעומק לא רק את ההאשמות הנ"ל, אלא גם את אופי פעילותו של עו"ד שרגא גם בעמותת "לחופש נולד" עתירת התקציבים הציבוריים שהוא עומד בראשה, שהרי המדובר באותו אדם ממש והדברים ברורים. כאשר עמותת "לחופש נולד" מקבלת ממשרד הביטחון 11 מיליון שקל לשנה - ברור מטבע הדברים שהמיליונים הללו יוצרים "שרשרת מזון" ארוכה ומתמשכת - החל במשכורות לעובדים וכלה בהוצאות לספקים שונים, מפרסמים למיניהם וכולי וכולי. ובכן, מי בפועל קובע בעמותה לאן יילכו המיליונים הללו? מה הם שיקוליו? האם יש חלילה קשר נוסף ומקביל בין מי מאותם ספקים לבין משרדו הפרטי של שרגא? שהרי ראינו לעיל, על-פי הנטען בכתב ההגנה של יואב יצחק, שאם יש אמת בטענות הללו, כי אז החומות הסיניות המבוצרות של אליעד שרגא עלולות להתגלות כחומות קרטון. שאלון מפורט לעו"ד שרגא וכשאלה הם פני הדברים, אין לך זירה מתאימה יותר לברר ולמצות את הטענות וההאשמות הללו מאשר בבית המשפט. שהרי במסגרת ההליכים בבית המשפט ניתן - ובמקרה זה ראוי בהחלט - להגיש לעו"ד אליעד שרגא שאלון מפורט בדבר דרכי התנהלותו הכספית והאחרת בעמותות שבראשן הוא עומד ולחייבו להשיב על השאלות, וכך - תוכל גם השקיפות הציבורית לבוא על סיפוקה. כל מה שנותר לקוות לו עתה הוא, שלא יימצא איזה בעל "רצון טוב" שיחליט לפשר בין הצדדים כדי לקבור את התיק החשוב הזה בעודו באיבו.