העיסוק בחקלאות באמצעי התקשורת מתמקד בדרך כלל בדיון ברמת המחירים ופערי המחיר בין החקלאי לבין הצרכן. זוהי הזווית הקלה ביותר לעיסוק והמיידית לכולם ומטבע הדברים ממקדת את תשומת הלב. לעיתים זוכה החקלאות לתשומת לב מיוחדת גם בשל פגעי טבע ומזג אויר הגורמים לנזקים ליבולים.
האיום האמיתי על החקלאות הוא דוקא במה שסמוי מן העין - מחלות הצמחים. בשנים האחרונות אנו עדים להתפשטות מהירה של מחלות צמחים. בעוד שמחלות ומגיפות הפוגעות בבני אדם זוכות לסיקור תקשורתי, מרבית מחלות הצמחים גורמות לנזק כלכלי בלבד ולכן העיסוק בהם נותר נחלתם של חוקרים, מדריכים וחקלאים, שחלקם נדרשים לעניין רק לאחר שנפגעו.
התפרצות מחלות אלימות ומגיפות סדרי גודל משמעותיים
בשנים האחרונות הפכו מחלות הצמחים לאלימות ומהירות התפשטות הרבה יותר ממה שהכרנו בעבר ואנו עדים למגיפות בסדרי גודל משמעותיים. בנוסף להתחזקות ועלייה ברמת האלימות של גורמי המחלות ובראשן בעיקר חיידקים, ונגיפים. ככל שאנו משתכללים באמצעי המיגון והריסוס, כך הם מפתחים עמידות. אם מוסיפים לכך את הקיצוץ החריף במגוון ותדירות השימוש בחומרי הדברה כימית שנאכף כחלק מאמצעי הגנת הסביבה ובעקבות המודעות הגוברת לנושא.
מחלות שהיו מוכרות בעבר באזורים הטרופיים בלבד מופיעות יותר ויותר אצלנו ובאזורים אחרים בעולם. כבר היום גורמות מחלות הצמחים לאובדן יבול בסדרי גודל של מאות מיליוני שקלים בשנה רק בישראל. את הנזק סופגים הן החקלאים והן הצרכנים שיכלו ליהנות מכמויות גדולות בהרבה של ירקות במחירים נמוכים יותר.
על כולנו להיות מוטרדים הן ממה שידוע ומתרחש כבר היום בחממות ובשטחי הגידול הפתוחים, אולם יותר מכך מהבלתי ידוע. מאותו "ברבור שחור" שעלול להופיע יום אחד בדמות חיידק או וירוס שעבר מוטציה ולגרום בזמן קצר לאסון כלכלי, לפגיעה קשה בחקלאים "ולייבש" את השווקים בבת אחת מירקות שונים.
במחלות הצמחים הוא כמו בתחומים רבים אחרים הטיפול הטוב ביותר הוא מניעתן מראש. מחוללי המחלה אינם מגיעים "מהשמיים" אלא מובלים בצורה זו או אחרת על-ידי גורמי הפצה שונים מבני אדם, חיות, חרקים או אפילו רוחות או חלקי צמחים ופירות המועברים בין מדינות, באוניות, מטוסים וכלי רכב. חוקי הכפר הגלובלי פועלים במישור זה כזרזים המאיצים את קצב האילוח וההדבקה.
כיצרני חומר ריבוי יישמנו שורה רחבה של צעדים להגנה על השתילים מפני הדבקות במחלות וחסימת מחוללי המחלה באופן פיסי מהגעה לשתילים. הגישה במשתלות הריבוי הטובות דומה לכללי העבודה וההתנהגות המקובלים במחלקות התינוקות בבתי החולים: אכיפת כללי סניטציה מחמירים בנוגע לכניסה של אורחים וכלי רכב, הפרדה מאזורי יצור הירקות המסחריים, סגירה מיוחדת של החממות, נהלי לבוש של העובדים והמבקרים והקפדה על ניקיון. צעדים אלו יכולים להיות מודל ליישום גם בשלבי הגידול המאוחרים יותר של הירקות במשקי החקלאים.
ההגנה על השתילים בשלבי החיים הראשונים שלהם חשובה לא רק בטווח המידי. מחקרים מהשנים האחרונות מוכיחים שלצמחים, כמו לבני אדם ולבעלי החיים, יש מערכת חיסונית וצמח בריא שמתפקד היטב יוכל גם בהמשך להתגונן מפני פגעים שונים ביתר קלות מצמח שלא קיבל נקודת פתיחה טובה.
הטעות הגדולה של כולנו תהיה השאננות. אם נניח שמה שהיה, הוא שיהיה ואם הצלחנו עד עכשיו לשרוד בתנאי הגידול הקודמים כך יהיה גם בעתיד. עלינו לנהוג בהיפך הגמור משיטת ה"יהיה בסדר" ו"הסמוך" שמאפיינות אותנו כל כך. רק אם נערוך שינוי מקיף בהתייחסות להגנה על המזון הבסיסי שלנו נוכל להפחית את הסיכון מהפתעות מאוד לא נעימות.
