מבחינה אסטרטגית גרעינית, רוב האנשים עדיין חושבים על הנושא הזה בפרספקטיבה של שנות החמישים והששים של המאה הקודמת. כאשר דובר על "פצצות אטום" ו"פצצות מימן" שיכולות לגרום להרס מאסיבי, להשמדת ערי , למאות אלפי הרוגים ובעיקר, לגרום לזיהום רדיואקטיבי לדורות ופגיעה אנושה בחי ובצומח ובסביבה. לפיכך, אם העולם לא הגיע בשנים הקשות ביותר של הסכסוך בין ארה"ב וברה"מ לעימות גרעיני, הרי זאת משום ששני הצדדים הבינו שבעימות כזה אין מנצחים אלא מפסידים בלבד.
הציר בן-גוריון-דיין-ופרס פעלו בשנות החמישים להשיג לישראל אופציה גרעינית לשם הרתעת מדינות ערב מניסיונות להשמדת ישראל. אם אפילו נניח שאכן הצלחנו להגיע לאופציה זו (כך מאמין כל העולם וכך גם מאמין העולם הערבי), האם זה שינה משהו בתאוות ההשמדה כלפינו של הערבים? האם המצרים והסורים לא חשבו כלל שאם היו דוחפים אותנו יותר מידי אל הקיר באוקטובר 1973 היינו מסוגלים לתת להם מכת מוות נוראית?....יש אומרים שהם הדחיקו נושא זה...ואנחנו מניחים שהם ידעו אבל גם העריכו שלא נעיז להשתמש בזה...אולי אפילו לא הבינו את משמעות של מכה גרעינית ולכן לא פחדו ממנה...ומשום כך לא היה כל טעם בכל עת ,שנצא בהכרזות שנשק זה מצוי בידינו.
מספר שנים לאחר מכן, כאשר יצא הבוגד וענונו בפומבי בסיפוריו על הנשק הגרעיני הישראלי לסוגיו השונים - הבינו אוייבינו שבכל מלחמה עתידית הם יובסו, ולכן חלקם פנו לשביתות נשק ("הסכמי השלום" כביכול עם מצרים וירדן), וחלקם הכריזו עלינו מלחמת טרור ביודעם כי זה סוג של מלחמה שלא ניתן להפעיל בו נשק גרעיני.
בינתיים, אף שאנחנו הוכחנו לעצמנו שאנחנו מסוגלים להתמודד עם האיום הערבי גם ללא אופציה גרעינית "קלאסית", קברניטי הביטחון שלנו הבינו שנשק להשמדה המונית הינה חרב פיפיות במזרח התיכון, ולמעשה השימוש בו כמוהו כהתאבדות!. ואכן סוגי הנשק הגרעיני של 50 שנותיו הראשונות "פשטו את הרגל" (וכל העולם, חוץ מאירן מבינים זאת..). לכן ה"עמימות" הישראלית המפורסמת בנושא, כבר לא כך-כך מעניינת רבים, למעט מי שמכין נשק להשמדה המונית, לו יש להבהיר בלי עמימות, מה מצפה לו ,ובפני מה הוא עומד, כפי שעשה עבורנו באירן לפני שנה ראש ממשלת צרפת ושר החוץ שלה שהסבירו לאירנים שישראל תמחוק את אירן אם זו תנסה לפגיע בה..
אבל "לא אלמן ישראל", מערכת הביטחון שלנו התעשתה משינוי הקונספציה הגרעינית בעולם, וכבר לפני 35 שנה והתחילה לפתח סוגי נשק חכמים והרסניים במיוחד שיתנו מענה למתקפת בזק קונבנציונאלית, ובעיקר נשק נגד מלחמת טרור מאסיבית של אלפי טילים קצרי-טווח וארוכי טווח. הגענו להישגים מאד מרשימים בשטח זה שעל חלקם הגדול חל איסור (מוצדק) בפרסום. ישנן ספקולציות שונות בקרב מומחי צבא בעולם כי בידינו מערכות צבאיות חדשניות ביותר שכבר מכנים אותן :"בלתי קונבציונליות", דהיינו...הינן בעלות עוצמה בלתי-רגילה והשימוש בהן אינו נחלת הכלל.. אף שלמעשה הן לא נאסרו ע"י אמנות ג'נבה למיניהן כי פשוט אין יודעים עליהן דבר...
הפרדוקס הוא, שאם לנשק החדיש שלנו יש אכן עוצמת הרתעה מדהימה, הרי שהיה עלינו לפרסמו כדי להרתיע את האויב, אבל מצד שני כבר הוכח שאין אנו מסוגלים להרתיע את האויב ולא חשוב במה... (כבר אמרנו שלא "הזיז להם" המידע שיש בידי ישראל פצצה אטומית במלחמת יום כיפור...) כי האויב הערבי עדין פרימיטיבי בהשגותיו לגבי כוח ועוצמה...(הוא חושב יותר במושגים של כמויות ולא של איכויות...).
מניעה נוספת היא: אם נראה לעולם נשק מיוחד שמצוי בידינו, קרוב לוודאי שכל האנטישמים ו"הליברלים" למיניהן בעולם, יתאגדו כדי לסווג כל מערכת מתוחכמת שלנו, וכל פצצה בעלת עוצמה רבה כ"נשק בלתי קונבנציונאלי" האסור ע"פ אמנות זנבה... ישראל מעדיפה לפיכך להפתיע את האויב בבוא הזמן ...יחד עם זה ישראל לא נמנעת מפיזור שמועות או רמזים כמו במקרה השמדת הכור הגרעיני בסוריה...
לסיכום, ההערכה היא שמערכת הביטחון הישראלית הכינה מערכות נשק מיוחדות והרסניות לטפל בכל אויב שינסה לתקוף אותנו. כאשר אני קורא על התעצמות חיזבאללה בלבנון, ועל איומי המלחמה של מנהיגיו, אולי נשמע בעתיד, את קולו של נסראללה מהבונקר, אומר שוב, את "מילות המנצח" שאמר בתום מלחמת לבנון השניה:"אם הייתי יודע מה יהיו התוצאות לא הייתי חוטף את שלושת חיילי צה"ל"...תתחיל עכשיו לחשוב על התוצאות...