בזמן שבישראל ובתקשורת המגויסת הציונית מבית מדרשם של
עמוס רגב,
ארנון מוזס, ואלוף בן, ממשיכים לדבר על "עמימות" תוך הדחקה והכחשה – בעולם כבר נקבע מזמן: אילן גרפל הוא מרגל, אשר נשלח ע"י ישראל, לעקוב אחר צינורות הגז המצרי, לאחר שהאחרונים החליטו על ביטול הסכם הסרק אותו חתמו כביכול עם מדינת ישראל.
ואיזה לחץ מופעל על המצרים. ארה"ב, ישראל, קהילות יהודיות מכל רחבי תבל – כולם רק מטרה אחת: "לגמור הגימיק". אך המצרים עומדים איתן ומביאים עוד ועוד מסמכים, עוד ועוד הוכחות, עוד ועוד מידע חד-משמעי כי נתפס בשטחה מרגל ישראלי אשר פעל בדרכים בלתי סבירות בעליל.
ראשית כל, יש לשבח את עמדת מצרים. כל מדינה איתנה ומוסרית, חייבת בתכלית היסוד לשמור את בטחונה הלאומי, החברתי, ועל אחת כמה וכמה: הכלכלי. הרי מה עושים בסה"כ המצרים? את מה שישראל עושה באופן יומי מיום הקמתה – סנקציות כלכליות. במינון הנכון והמדויק, כמובן.
אך גם כאן העילגות עולה על הדמיון. כולנו זוכרים כיצד הצהירו בתקשורת המגויסת הישראלית כשאמרו שהמחאות במצרים נגד מובארק הן אינן נגד ישראל, אלא רק נגד משטר מובארק. תוך כדי שהם מתעלמים מהמציאות בשטח: שריפת דגלי ישראל בכל ההפגנות ההמוניות, קריאות חוזרות ונשנות "ציונים כלבים", האשמת מובארק כמרגל ציוני, ועוד התרחשויות אשר ליוו את כיכר תחריר באופן רצוף וקבוע.
התעלמות התקשורת המגויסת הישראלית, נבעה מאותו רצון של יצירת מציאות שקרית – מול האזרח הישראלי. הטעיה, רמייה, וסילופים קבועים ויום-יומיים, מול הצופה הישראלי, הינם דבר שבשגרה בתקשורת הישראלית.
אך בפרשת אילן גרפל, השרוי בבית סוהר מצרי שסביר להניח כי לא אוהד יהודים, ובטח לא מרגלים ציוניים, גם המציאות עולה על הדמיון. כי גם התקשורת המגויסת הישראלית לא יודעת להסביר מדוע אזרח ישראלי הלך "להפגין" בכיכר תחריר, לצד מיליוני מוסלמים? מדוע אזרח ישראלי מצלם במצלמה אתרי איסלאם כה רבים, ועוד נתפס בבית מלון יוקרתי עם מחשבים ניידים וטלפונים סלולריים רבים? הכרתי מכרים רבים שביקרו במצרים, אף אחד מהם לא התנהל כמו אילן גרפל.
יותר מכך, התביעה המצרית בכבודה ובעצמה טוענת כי האיש ביצע מעקבים אחר צינורות הגז המצריים, חבר לתנועות מוסלמיות, בראשן תנועת האחים המוסלמים. תנועת האופוזיציה המצרית הקלאסית, המתיימרת לתפוס את השלטון המצרי שלאחר עידן מובארק. וכבר ברגעים אלו ממש, ישראל מציעה עסקת "חילופי אסירים" מול מצרים, מחשש שמא הפרשה עומדת להפיל מכה עתידית גדולה על ישראל, שתגרור גינוי בינלאומי רציני אשר יהפוך את הפרשה לגדולה שבעתיים.
הפתגם הידוע אומר – אין עשן בלי אש. ולכן אם וכאשר תגיע ההכרעה, למרות שלעניות דעתי סברותיה הרבות כבר הונחו מזמן על השולחן – יש לאפשר את מיצוי מלוא חומרת הדין נגד אילן גרפל. ההנהגה המצרית חייבת ללמוד שיעור מהאמריקנים שמסרבים לשחרר את המרגל הישראלי יונתן
פולארד למרות שהאחרון הינו בן המשטר הישראלי, בן ברית אמריקני כביכול.
ההנהגה המצרית חייבת לעמוד איתן בנושא הרגיש, ולהעביר מסר ברור שהצד השני לא יוכל לפספס: כאן לא תרגלו. לא תפעילו סוכנים, ולא תחתרו תחת הפוליטיקה שלנו. ולכן, לאחר ביצוע גזר הדין המשפטי, יש לאפשר את נמיקתו וסבלו עד יומו האחרון מאחורי סורג ובריח בבית הסוהר המצרי, שנקווה כי גם יהיה – המרגל הישראלי האחרון.
