ב-12 שנות לימודי האקדמאים בארה"ב, ב-5 אוניברסיטאות שונות, בפקולטות ההומניות ובמדעי החברה, הגעתי בסופו של דבר למסקנה ברורה: אני לא רוצה להיות חלק מסגל אקדמי בכל אוניברסיטה שהיא!. הגילוי הזה זחל בתוכי לאט, לאט ככל שלמדתי להכיר את הפרופסורים והמרצים שלי, לחזות בליברליות המזוייפת שלהם, בהתנשאותם האינטלקטואלית הריקנית ובקטנוניותם שלהם, לראות את תסכוליהם ולהבין שרובם מצאו עצמם במלכודת הזו, שהינה מוסד אקדמי, מפני שלא השכילו לצאת לחיי יצירה משל עצמם. (מכיוון שאסור לדבר בהכללות, אודה כי היו לי גם כמה פרופסורים שנועדו להיות מורים, ובאמת היו מורים מצוינים שראו בהכשרת הדור הצעיר: שליחות, אבל אלו היו המיעוט שבמיעוט).
.
מתוך מה שלמדתי פה מחברי ומכירי הרבים, שסיימו את לימודיהם האקדמאים במדינת ישראל, "המצב החברתי" של סגל האקדמיה פה לא שונה בהרבה מזה שבארה"ב, אבל בעוד שבארה"ב נדרשים מהמרצה ומהפרופסור יותר שעות לימוד, וישנה הקפדה על-יחס נכון בין מחקר להוראה (ועל נושאי המחקר עצמם) הרי שכאן, אצלנו המצב ממש הפקר... בייחוד בחד הצדדיות בהוראה ובלימוד.
מסתבר ש"מטבע הדברים" בפקולטות ההומניסטיות ומדעי החברה , רוב רובם של הפרופסורים והמרצים הינם אנשי רוח (תרתי-משמע) אשר רואים עצמם כהומניסטים וליברלים מאד בתפיסת עולמם, המנסים לחקות את עמיתיהם בחו"ל , ובקו-התחתון (מאד)- -מזוהים בד"כ עם ה"שמאל".
מכיוון שהם לא אנשי עשייה, יש להם את כל הזמן שבעולם לנסות ולהראות נוכחות פוליטית כ"אנשי אקדמיה נאורים" ובידי רשימות של עשרות רבות של פרופסורים ומרצים החתומים על עצומות ה"שמאל" השונות המתפרסמות בעיתונות לבקרים,כאשר יותר מ-90% מהם באים מהפקולטות הנ"ל. אבל מכל מקום מסתבר שה"שמאל"הזה עדין מיעוט המנסה לעשות רעש ומהומה כאילו הוא הרוב..
אבל זה לא כך, כי מצד שני, ישנם מאות רבות של אנשי סגל אקדמי בכיר, (למעשה רובם הגדול) ב"מדעי העשייה" בפקולטות להנדסה, למדעי החיים והטבע, לטכנולוגיות, למתמטיקה ופיזיקה בכל המוסדות האקדמאים ברחבי הארץ, אשר עובדים ימים כלילות בהוראה ומחקר, וכאמור, רובם הגדול לחלוטין אינם עם "השמאל" והם נאמנים למדינה ותורמים רבות לשגשוגה.
אין חולק על כך שזכותם של ה"שמאלנים" באקדמיה להחזיק בדעתם, כאנשים וכאקדמאים, קבועה בחוק, אולם כאשר הם מנסים "לחנך" את תלמידיהם לפי האג'נדה הפוליטית הפרטית שלהם, לטפח את אלה שמסכימים איתם ולפגוע ולדחוק את אלו המתנגדים לדעותיהם או אז הם עוברים על כללי אתיקה ועל הוראות וחוקים שקבע משרד החינוך והמועצה להשכלה גבוהה.
אף שהוצגו להנהלות האוניברסיטאות ולמועצה להשכלה גבוהה,עשרות מקרים של גישה שמאלנית חד-צדדים בכתות הלימוד,הרי שלא נעשה דבר.זה נגמר בדרך כלל בהצהרה ש"אין לפגוע בחופש האקדמי" ואולי פעם פעמיים בגערה קלה על המרצה בנוסח:" נו, נו, נו ילד רע..שלא תעשה זאת שוב...".
המצב חמור יותר כאשר פרופסורים אלו ,עם האג'נדה השמאלנית שלהם יוצאים לחו"ל, כאשר שמה של האוניברסיטה שלהם עימם ושם "בשם החופש האקדמי" (התירוץ המתועב של חסידיהם) הם משמיצים את המדינה ומוסדותיה ואף קוראים לחרם אקדמי וכלכלי נגד המדינה, זו שלמעשה משלמת משכורתם, דהיינו "לנשוך את היד המאכילה אותם" או לחליפין הם"יורקים לבאר ממנה שותים" ....
הגיע הזמן שהממשלה ומשרד החינוך ירכזו מאמץ לעקור את הנגע הזה ולהחזיר את האובייקטיביות למוסדות האקדמאים ולעקור מהשטח את כל אותם המרושעים המלאים בשנאה עצמית , למנוע מהם מלהמשיך לפגוע בנו ולחנך בצורה מעוותת את דור העתיד.
