מה אריק היה אומר על ציפי

בכל מדינה בעולם הדמוקרטי, האינטרס של האזרחים (כל האזרחים!) שראש הממשלה (כל ראש ממשלה!) יצליח. במקרה המיוחד של ישראל, יש שני סוגים של הצלחת המנהיג: הצלחה שאינה במחלוקת (כלכלית/חברתית), והצלחה שנויה במחלוקת (מדינית). אם חס וחלילה אזרחי ישראל יזהו את נתניהו עם הצלחה, ציפי לבני לעולם לא תגיע ללשכת ראש הממשלה. רוצה לומר שהאינטרס הפוליטי של לבני, מנוגד לאינטרס של האזרחים. מהסיבה הזאת היא מפיצה תחזיות שחורות, ומפריעה איפה שהיא יכולה. ישראל נמצאת בעיצומה של מלחמה מדינית והסברתית. ראש הממשלה בנימין נתניהו עושה כמיטב יכולתו הגבוהה. וציפי לבני? אבו-מאזן סומך עליה. הוא שומע אותה מאשימה את נתניהו בקיפאון המדיני ואומר לעצמו: זכה סרבן שנעשתה מלאכתו בידי כסילה יהודייה. הוא רואה אותה מתעלמת מהסירוב שלו להכיר בישראל כמדינת הלאום היהודי ומתמלא אופטימיות. סאיב עריקאת מדבר על זכותם של שבעה מיליון פליטים פלשתינים לחזור לתוך ישראל - והיא מאשימה את נתניהו. "אלמלא הבחירות" כך היא טוענת, "היינו מגיעים להסכם עם הפלשתינים במחיר יותר נמוך". נתניהו מוכן לתת יותר - ולא מאמינים לו. נתניהו לא מבין את ההבדל בין ב"ש ליצהר, הוא חלש, מפלג, סכסכן - שורה תחתונה (ציטוט): "נתניהו מוביל אותנו אל התהום". כשמגיע יום ההזכרה להתפוגגות שרון, היא נוהגת להופיע בתקשורת כדי לספר לנו כמה היא מתגעגעת, ואיזה מנהיג ענק הוא היה. גם אם תיחקר תחת השפעת היפנוזה, היא לא תזכור את השחיתות, זכות-השתיקה של הבנים, ההרשעה והכליאה של עומרי, ובעיקר - את הדילוג מעל כל מהמורה דמוקרטית שהפריעה לעקור את היהודים, שאבא איתן לבני העריץ. שרון היה ענק! זה מה שהיא זוכרת, וזה מה שהיא אומרת. מאוד מסקרן לדעת מה הענק הזה היה אומר על ציפורה שמפיצה תחזיות שחורות. הלכתי לארכיון. שופופו.