מעת לעת, בעיקר בצמידות לאירוע חברתי כלשהו (כגון: הפגנה של חסרי דיור), מצהירה אישיות פוליטית רמת דרג הנוגעת בתפקידיה הציבוריים לתחום התכנון והבניה על הכוונה למיגור אחת ולתמיד של הביורוקרטיה השלטת ללא מצרים בוועדות המקומיות לתכנון ולבניה בישראל, וגורמת לנזקים כבדים לציבורים רחבים.
לא מדובר בביורוקרטיה ללא פניות אלא מדובר במפורש בביורוקרטיה מפלה, הנוהגת איפה ואיפה כלפי מקורבים אל הוועדה - כדוגמת משרדי אדריכלים גדולים במניינם ובמחזורם הכספי, הזוכים בדרך כלל ליחס מועדף לעומת האזרח הקטן והמתכנן שלו אשר נאלצים לכתת רגליהם ולחזור ולבקש היתר בניה לאחר ביצוע תיקונים בתוכניות שהיו עוברות ללא ניד עפעף לו היו מועברות שרך המשרדים האחרים, אלה הזוכים להעדפה. לאמור, מדובר גם באפליה.
הוועדה המקומית לתכנון ולבניה היא רשות מנהלית ובתור שכזו חלים עליה חובות מעבר לאלה הכתובים בחוק. גם אם ניהולה הוא ללא דופי משפטי, עדיין צריך לבדוק את אורחותיה ולוודא כי אין בהן אבק של אפליה. במיוחד כך הם פני הדברים במצב בו החלטות הוועדה הן בעלות משמעות כלכלית רבה ולא עניין של מה בכך כי מדובר בדיני מקרקעין ובבניית בניינים.
כל ההצהרות המתייחסות להקמת וועדות בדיקה, וועדות לצמצום ההליכים, גופים ציבוריים שיטפלו בבקשות בדרך מקוצרת, קיצור הליכים בתוך הוועדות גופן, והתקנת תקנות להגבלת משך הליך הרישוי - הן הצהרות שמקורן ברצון טוב וסופן במפח נפש, כי הוועדה המקומית תכביר ביורוקרטיה ללא כל קשר לגופים הנוספים התומכים בקיצוריה.
לדוגמא, עיריית חיפה ניסתה בעבר ליזום דרך מקוצרת ומהירה לאישור מרחבים מוגנים. תוכניות בקשה להיתר בנייה מעולם לא עמדו בקריטריונים שהיו צריכים לחול על הבקשה המקוצרת, בין בגלל התנגדות שכנים, בין בגלל שכל תכנון אינו רק ממ"ד אלא הוא גם מרפסת או מעבר או התאמה כלשהי למבנה קיים שאליו רוצים לחבר ממ"ד, בין מכל סיבה אחרת. "הדרך המקוצרת" - נתגלתה כדרך ארוכה כאורך הגלות ועמוקה מני ים...
הפתרון הדרוש הוא ביטול לאלתר של הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה כגופים שיש להם נגיעה כלשהי בתחום רישוי הבנייה. ויחד עם זה, יבוטלו כל הפונקציות של התמיכה הסובבת את הוועדות הללו בתחום הרישוי - משרדי פיקוד העורף, המחלקות ההנדסיות בתחום האינסטלציה, הביוב, החניה, אצירת אשפה ועוד, חברת החשמל כגורם מאשר תוכניות, החברה לעתיקות כגורם מאשר, מנהל מקרקעי ישראל במנהלי קרקעות המדינה, בזק כגורם בודק ומאשר תוכניות, ועוד עשרות משרדי לוויין המתפרנסים מעצם העובדה שהוועדה המקומית לתכנון ולבנייה עמוסה לעייפה מתיקים הבאים לפתחה, ואינה מסוגלת לקדם תיקים.
כל משרדי הלוויין הללו אשר לכאורה נועדו להקל על האזרח ולהפחית מהעומס המוטל על שכמי הוועדה, רק מכבירים עומס על האזרח, מוסיפים כפילויות במילוי דרישות, מגדילים את הביורוקרטיה ומרחיקים את מבקש ההיתר מקבלתו. די בפונקציה ריכוזית בת מהנדס/אדריכל אחד, שיטפל בכל ההיבטים התכנוניים ויאשר כל מה שאין בו אי התאמה.
והיה ויעברו לשיטה הריכוזית והמצומצמת, יתייעל המנגנון של רישוי הבנייה והמטרה המוצהרת - גם תושג. כל ניסיון אחר רק יגדיל את מידת תלותו של האזרח ברשות, יוסיף שלבים בסולם שבראשו היתר הבנייה ויסרבל את התהליך באמצעות עוד דרישה, לרוב מקבילה, לעתים גם סותרת...
