בחברה קפיטליסטית עולמית, מזל שיש קצת נושאים המאחדים את מעמד הביניים, אשר סובל מאי-יכולת קיום תוך שהוא מממן את הנבחרים המקושרים העשירים, אשר בכל העולם מה שמעניין אותם זה להמשיך לעשוק, ובאופן חוקי כמובן, כי החוק זה הם!
האם באמת בעיות הדיור צצו לפתע? האם באמת לא ידוע שיש רפואה לעשירים ואין רפואה לעניים? האם לא ידוע כי אין חינוך אלא איש הישר בעיניו יעשה? האם באמת מישהו צעיר מסוגל להבין כי יבוא גם תורו להיות חסר ידע כלכלי בהגיעו לזקנה?
עצם ההגעה לזקנה זה כבר משהו, באשר גם לזה לא כולם זוכים להגיע. אבל הכי מדהים, שמאז ומתמיד כולם שוכחים שהמצב הנוכחי איננו משהו שנוצר לפתע אלא הוא תהליך המתמשך לאורך אינסוף שנים, בהן תמיד היו נבחרים מקושרים עשירים, שתמיד ידעו לדבר יפה ולמרוח במילים יפות את העשייה האדירה המקובלת כיום על-ידי רוב תושבי העולם המערבי, וכוונתי לעשייה החד-כיוונית, בה 3 אחוזים לוקחים 70 אחוז ויותר, וכל יתר ה-97 אחוז מקבלים במקרה הטוב את יתרת ה-30 אחוז, אשר ברור שאין בהם כדי לאפשר קיום ובטח שלא מה שנחשב לקיום בכבוד.
בהיעדר חינוך, תחבורה ציבורית, שירותי בריאות, שירותי דיור, שירותי ביטחון פנימי, שירותי זקנה - ואין כוונתי אלא לשירות אשר כל אחד זכאי ואמור לקבל רק מעצם היותו אזרח - יש בין האזרחים רבים המשלמים מיסים, דבר פעוט ערך והנשכח על-ידי רבים הטרודים בענייני היומיום.
מבלי התחשבות, מוצא עצמו האזרח מעביר ימיו, החולפים במהרה, ובין דוח על חניה או דוח על נהיגה במהירות - שניים שהם רק דוגמה קטנה לעוד אמצעי משוכלל לסחיטת כספים, בנוסף למיסים הישירים והעקיפים, הנגבים ללא כל פרופורציה לשירות שהאזרח מקבל - הוא מוצא עצמו חסר אונים מול גופי ענק אשר כל תפקידם הוא ממש להתעלל ברשעות, ברשיון ובגיבוי המערכות, אשר פרט לדבר לא עושות דבר, וכך עולם הפשע מוצא לעצמו כר פעילות אינסופית; ומי שלא נתקל עדיין בנחת הזרוע של כל גופי הרשע הללו, כי הוא בטוח שלו זה לא יקרה, אל יתפלא כי היום זה התור של האחד ומחר זה התור של האחר, ואין מישהו חסין.
לסיכום - אולי זה מעודד את הרוב החושב, נו, לא נורא! זה כך בכל העולם, עובדה שהיא מדהימה, אבל היא אמת לאמיתה! אבל נכון שפרט לשנאת מיעוטים, מהגרים, עובדה אשר מאחדת רבים במדינות העולם, מפליא שרק היום לפתע יש כעס על עובדה ישנה-חדשה והיא שאין דיור, והייתי מוסיף לכך את השאלה, אז מה???
כי הרי מה שהיה הוא שיהיה, כי בעולם המערבי העריצות היא הדיקטטורה, של ממון, הניתן לאחד על חשבון השני, בדרכים רבות ובמכרזים מכורים כאלו ואחרים. אבל אם להשוות את המצב לעולם הערבי הדיקטטורי, בו העריצות היא גם פיסית, מדהים לראות כי המערב בו מה שהיה יהיה, שונה מאוד מהעולם הדיקטטורי הלא דמוקרטי, הערבי והמוסלמי לדוגמה, בו יש הפיכות של ממש, והלוואי שהן יהיו כסימן למהפכה שחייבת לבוא בעולם המערבי הדמוקרטי הנחשב לנאור.
אין דירה או קיום בכבוד, העיקר שלפחות עדיין נושמים, כי יש כבר רבים אשר לא יקראו את אשר נכתב על-ידי כי הם כבר לא נושמים. אז אולי באמת יקום הדור הצעיר ויעשה את השינוי הבלתי ייאמן, ויהיה לכולנו עולם בו נחיה ונאפשר לאחר לחיות. דבר שעשירי העולם באופן מכוון מבקשים שיישכח, כי מה יותר טוב מלדבר ולחיות כמלכים בעוד יש עבדים המממנים את החבורה של הנבחרים המקושרים והעשירים, אשר ללא מאמץ יכלו לאפשר שיהיה עולם צודק יותר לכולם, שהרי כולנו תיירים לזמן קצר בעולמנו היפה והמרתק.