הם נמצאים בכל מקום בו אתם חיים. בקניון, בבנק, במסעדות, בכל המשרדים הממשלתיים, בסופרמרקט ואפילו ברחוב. קוראים להם עבדי הקבלן, ולא, זוהי אינה טעות כתיב. אני מתמקד בעיקר בעובדי הניקיון שלרובנו נראים שקופים ואנחנו חולפים על פניהם כאילו היו קיר זכוכית.
הם משתכרים תמורת עבדות קשה ותובענית כולל משמרות, שכר מינימום, וברוב המקרים אף מתחת לכך. הם עושים זאת מדי יום, בקיץ, בחורף, בסתיו ובאביב, יום-יום, שעה-שעה, רק כדי לשרוד עוד חודש ומחכים ללוקש החודשי הטופח פעם אחר פעם על פניהם.
אבל למי הם יספרו את מכאוביהם? אף אחד לא סופר אותם. ואם הם ידברו עם הבוס, במקרה הטוב הם יפוטרו עם פיצויים. במקרה הרע הם לא יקבלו את המגיע להם מהמעביד ויצטרכו לבזבז ימים רבים בכיתות רגליים לבתי המשפט, על-מנת לקבל את הכסף הבזוי שנמנע מהם.
האם עצרתם פעם וחשבתם כמה קשה האנשים האלה עובדים, וכמה הם מרוויחים למחייתם? בטח שלא, למה שנחשוב עליהם? אין לנו מספיק צרות אישיות? הרי מעמד הביניים נשחק עד דק וצריך להקים עוד אוהל ברוטשילד פינת חשמונאים כדי שנוכל להשכיר בית במרכז תל אביב בסכום של שלוש משכורות עבד-ניקיון.
אלה אנשים חסרי זהות, צלם אנוש, שם ופנים, כיוון שאינם מוכרים לרובנו. אנחנו מקבלים אותם כדבר מובן מאליו. תארו לכם שהם לא היו קיימים, העבדים המודרניים האלו, הנאנקים תחת משטר העריצות של הקפיטליזם החזירי, ההפרטות וההון-שלטון. מי היה מדיח את האסלה, מטאטא את הרצפה ומשפשף את החרסינה? מי היה מנקה לנו את הרחובות והופך את חיינו לנעימים יותר? לרובנו הגדול זה נראה טריוויאלי, אולם דברים אינם קורים מעצמם ועל כך אנו צריכים להודות להם.
צל"ש לשלי יחימוביץ'
אני רוצה להחמיא לחברת הכנסת שלי יחימוביץ', שאיני נמנה עם חסידיה ותומכיה, הנלחמת מלחמת חורמה חסרת פשרות עבור אותם עבדים שקופים, אשר יזמה חוק נגד קבלנים לא רשומים, וקבלנים המעסיקים עובדים בתנאים שאינם עולים בקנה אחד עם דרישות החוק.
עשיתי לי מנהג קבוע: בכל בוקר, כשאני יוצא מביתי, אני עוצר ומעביר "סמול טוק" עם האיש שמנקה את הרחוב ליד ביתי. לעיתים אני רואה בעיניו זיק של ניצוץ שהנה יש מישהו בעולם שמחשיב אותו ושם אליו לב, ופתאום הוא לא מרגיש כמו דנידין.
נכון שרוב הנטל הכלכלי נופל על שכבות הביניים והמיסים הולכים ומתהדקים סביב צוואר האנשים העובדים, אבל אל לנו לשכוח את העבדים השקופים שנמצאים הרבה מתחת לרמת החיים הממוצעת וחיים במיץ של הזבל, תרתי משמע. אז בפעם הבאה כשאתם נתקלים באדם כזה שקוף, תגידו שלום, תשאלו לשלומו. לכם זה לא עולה מאומה, אבל זה שווה כל הון שבעולם.
