השבוע התקיימו הן בישראל והן בארגנטינה אירועים לציון 17 שנה לפיגוע בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס (AMIA), כאשר המחבל המתאבד הלבנוני איברהים מוחסן ברו פוצץ, בשליחותה של אירן, מטען של 400 ק"ג חומר נפץ שהוטמן במכונית תופת וגרם לרציחתם של 85 איש ולפציעתם של 330 אזרחים נוספים.
לרגל טקס האזכרה בבואנוס איירס, נפגשה נשיאת בית המשפט העליון
דורית ביניש עם ראשי הקהילה. במקביל, טרח שר החוץ של ארגנטינה, הקטור טימרמן, והגיע לבנין הקהילה, כדי להציג בפני ראשיה את השגריר הארנטיני החדש בישראל, קרלוס פאוסטינו גרסיה. נשיאת ארגנטינה קריסטינה קירשנר הגיעה לטקס עם מרבית חברי ממשלתה, כאות להתעניינות הרבה שמגלה הנשיאה בקול היהודי בבחירות הכלליות המתוכננות להתקיים בארגנטינה לקראת סוף השנה האזרחית.
משפחות הקורבנות לא הסתירו מראשי הקהילה המפולגים ביניהם והנבוכים את ביקורתם הנוקבת על תהליך הפוליטיזציה העובר על ה-AMIA, שנוסד לפני 117 שנים כ"חברה קדישא", ושנועד לפעול ללא כל הטייה פוליטית לרווחת הקהילה, ולקיום מערכת חינוך ערכית יהודית של כל חבריה ומרכיביה. משפחות הקורבנות הזהירו מפורשות את פרנסי הקהילה כי דווקא כיום אל להם להיגרר לתהליך בלתי הפיך שיוביל אותם ליפול כפרי בָּשֵל בידי חוגי הממשלה. לדעתם, אין להעניק תשורות פוליטיות ואין להיכנע לתכתיבי הנשיאה הסמכותית קריסטינה קירשנר, המבקשת בכל מחיר לצבור כוח להמשך שלטונה במדינה.
קרובי הקורבנות קובלים על מאות המתקפות בעלות אופי אנטישמי שבוצעו בשנה האחרונה כלפי יהודים, החל מציורי גרפיטי על קירות של בתים ועסקים בבעלות יהודית, התקפות מילוליות והתבטאויות באמצעי התקשורת, ועד למעשי ונדליזם ופגיעה ברכוש. האנטישמיות מלווה באנטי-ציונות, שבעיני האנטישמים מסמלת "דוקטרינה קולוניאלית ואנטי-ארגנטינית", בעוד שהישראלים נתפסים כ"נוקמים את הנרצחים בשואה, באמצעות רציחתם של פלשתינים בעזה". ממשלת ארגנטינה פועלת רשמית ובמוצהר לדיכוי התופעה, אך ללא הצלחה יתרה.
דווקא שר החוץ היהודי של ארגנטינה מהסס
באשר לענישתם של מבצעי הפיגוע, מסתמכת גב' קירשנר בצדק על כך שלאחר עשור של חוסר מעש ואף של ניסיון למסמס ולהכשיל את החקירה בתקופת נשיאותו של קרלוס מנם, מינה בעלה המנוח נסטור קירשנר את התובע הכללי אלברטו ניסמן לעמוד בראש החקירה. ניסמן פירסם דוח מפורט שהטיל את האשמה לפיגוע על בכירים אירניים ועל אנשי חיזבאללה ששימשו כקבלן הביצוע של הפיגוע הקטלני. בדוח נאמר כי ארגנטינה מתייחסת לחיזבאללה כאל "ארגון בעל מאפיינים של ארגון טרור", בשל ההוכחות הרבות שהצטברו בתיק החקירה.
בדוח ניסמן צוין עוד, כי במועד הפיגוע נעדרו שגרירי אירן בארגנטינה, בצ'ילה ובאורוגוואי ממקומות שירותם, ונחשפו שיחות טלפון רבות בין גורמים אירניים ובין אנשי חיזבאללה בארגנטינה ובין לבנון ואירן. בעקבות פנייתו של ניסמן, הוציא האינטרפול צווי הסגרה בינלאומיים נגד חמישה אירניים ונגד עימאד מורנייה, שחוסל בינתיים, ואשר שימש אז ראש מודיעין החוץ של חיזבאללה וסגנו הצבאי של חסן נסראללה.
מן הדוח עולה עוד כי המשטר האירני משתמש בטרור כדפוס פעילות קבוע ושיטתי להשגת יעדיו, וביניהם חיסול מתנגדים בגרמניה, בשוויץ ובצרפת. לאחרונה נחשפה שיטת פעילות דומה לפיגוע בבואנוס איירס בחיסולו של ראש ממשלת לבנון רפיק אלחרירי, באמצעות מכונית תופת שהוכנה במיוחד ביפן.
אירן הכחישה מאז ומתמיד כל קשר לפיגועים וטענה כי טביעת האצבעות של המוסד הישראלי ניכרות בדוח. נציג אירן באינטרפול אף איים בהוצאת צו מעצר בינלאומי נגד ניסמן.
מאז הפיגוע במוסדות הקהילה לפני 17 שנה, ובשגרירות ישראל לפני 19 שנה, פועלת בבואנוס איירס השגרירות האירנית ללא שגריר, ובראשה עומד כיום הדיפלומט הזוטר עלי פקדמן הנושא דרגת ממונה.
בשבוע האחרון נודע בבואנוס איירס כי אירן מבקשת לכנס מפגש פיסגה בדרג של שרי חוץ של ארגנטינה ואירן, על-מנת לרענן את היחסים הדיפלומטיים ולחתום על מסמך הבנות בעל אופי משפטי ודיפלומטי. זאת, במגמה לבטל את צווי המעצר הבינלאומיים שהוציא האינטרפול לבקשת ארגנטינה נגד ראשי המשטר באירן. כמו-כן שואפת אירן לחדש את יחסי הסחר עם ארגנטינה ולקנות ממנה שמן חמניות, סויה ותירס ומוצרי מזון נוספים, ובטווח ארוך - אורניום ועופרות חיוניות המופקות בארגנטינה.
אירן גם הודיעה, כי היא מוכנה לשתף פעולה עם ארגנטינה בחקירת הפיגוע. התובע הכללי הארגנטיני ניסמן השיב מיד כי ישנה רק דרך אחת - הסגרת כל החשודים והפסקת מתן הצהרות ריקות שאינן תורמות דבר.
המוביל של המהלך האירני החדש הוא שר החוץ שלה ד"ר עלי אכבר סאלחי, אקדמאי במקצועו, שמילא בעבר תפקידים בכירים במערך ההצטיידות של אירן וביישום תוכניות הגרעין של אחמדינג'ד, ובכלל זה ניהול הקשרים עם ונצואלה לרכישה באמצעותה של ציוד לכורים.
אניבל פרננדס, ראש הקבינט של הנשיאה קירשנר ודובר ממשלת ארגנטינה, דחה את ההצעה לשיתוף הפעולה, באומרו כי ארגנטינה אינה מנהלת יחסים עם פעילי טרור. הוא אף הציע להעמיד לדין את המבוקשים על-ידי ארגנטינה במדינה שלישית, לבחירתה של ממשלת אירן.
לעומת זאת, שר החוץ היהודי של ארגנטינה, הקטור טימרמן, נשמע הרבה פחות החלטי ובתגובתו להצעה האירנית אמר כי משפטני משרד החוץ של ארגנטינה בוחנים אותה במטרה לגבש מדיניות. זאת, נוכח העובדה כי ארגנטינה מקיימת יחסים כלכליים עם אירן מאז 1902, וכי בשנת 1935 כוננו שתי המדינות יחסים דיפלומטים מלאים. טימרמן רמז כי החלטתו הסופית בנושא תתקבל בהתייעצות עם גורמים שונים בקהילה היהודית בארגנטינה.
בעקבות הבקשה של אירן, הזכיר בהודעה מיוחדת הממונה על אמריקה הלטינית במחלקת המדינה האמריקנית, כי הקהילה הבינלאומית מתייצבת מזה 17 שנה לצד דרישתה של ארגנטינה לעשיית צדק עם מבצעי הפיגוע, ולכן אין כל ערך להתפייסות מכל סוג. בנוסף לכך, דאגו השירותים החשאיים של ארה"ב לפרסם, כי הודעת אירן היא למעשה חלק ממסע יחסי צבור שנועד לקרב מדינות באמריקה הלטינית לאירן.
נציגיה של פלורידה מטעם המפלגה הרפובליקנית, ילאנה רוס לאיטון, קוני מק ודוד ריברה, פנו למזכירת המדינה האמריקנית
הילרי קלינטון בבקשה לחקור לעומק את מאמציה של אירן לשיתוף פעולה עם ארגנטינה, בשל החשש כי אירן עלולה לבצע גם בארגנטינה רכישות הקשורות לפיתוח תוכניות הגרעין שלה.
לאחרונה ביקר בבוליביה שר ההגנה של אירן אחמד ואחידי, אך הוא נדרש לעזוב מיידית את שטחה לבקשת ממשלת ארגנטינה.
כישלונם של מנגנוני הצדק והמשפט מול הטרור הבינלאומי שמובילה אירן מעלה את השאלה, האם בקשותיהם של ארגנטינה ושל הגורמים הבינלאומיים ובכללם האינטרפול להשיג צדק הם אומנם יעילים, או שמא על המדינות הדמוקרטיות ללכת בעקבות החלטתו של הנשיא האמריקני
ברק אובמה לחסל את אוסמה בן-לאדן ללא משפט, ובדרכם של מנהיגי מדינות דמוקרטיות אחרות המפעילים מנגנונים לעשיית צדק, מתוך הבנה כי טחנות הצדק הבינלאומיות טוחנות לאט ולפעמים הן לא טוחנות כלל.