מחדל כשל ריכוזיות השוק בענף המזון והמכולת בישראל, כשל שנוצר זה למעלה מעשור שנים וגרם עד כה לדעתנו, לנזקים כבדים ומצטברים, של למעלה מ-100 מיליארד שקל לציבור הצרכנים ולעשרות אלפי עסקים קטנים ובינוניים. לדעתנו, כתוצאה ממחדלי הכשל בענף המזון שנולד בעקבות שאיפתם העסקית הדורסנית והקפיטליסטית של בעלי הון בחסות הרגולציה, בעלי הון עוצמתיים-דומיננטיים הקיימים בענף שפעלו להגיע לנקודת שליטה ריכוזית על כמעט כל יכולת כושר התחרות של מרכיבי ענף המזון, הכוללים את הרשתות הציבוריות, רשתות השיווק הפרטיות, מינימרקטים והמכולות במגזר הקמעונאי בישראל. הכשל בענף המזון ובניית הקרטל בענף הם תוצאה של קבלת אישורים למיזוגים עסקיים ואנטי-תחרותיים בעליל, אשר גרמו במבחן ראיית טובת כלל הציבור לפגיעה ברמות המחירים ולשחיקה משמעותית ביותר ביכולת כושר התחרות של כלל ענפי המגזר הקמעונאי והיצרני - תחרות שאמורה להיטיב עם הצרכני ופעילות הקרטל מונעת אותה. הנתונים בענף המזון בישראל מלמדים אותנו: א. רמת הריכוזיות בענף המזון בישראל הכוללת את ספקי המזון והסקטור הקמעונאי בו, היא גבוהה מאוד יחסית למדינות העולם המערבי. ב. הריכוזיות בישראל נשלטת על-ידי שישה ספקים דומיננטיים, ששולטים ללא עוררין בשוק ואף מכתיבים ואחראים על כ-60% אחוז מנפח המוצרים המסופקים לענף. ג. נתוני הריכוזיות והקרטל מאפשרים להבחין שישנן שתי רשתות שיווק קמעונאיות גדולות השולטות בכוחניות אגרסיבית על מעל כ-60% מנפח המכירות בענף המזון. ד. ישנם עשרות מפעלים יצרניים קטנים, חלקם אף בפריפריה, שהריכוזיות בענף אינה מאפשרת להם תחרות הוגנת על כיסו של הצרכן הישראלי, ותוצרתם לא מוצגת בפני קהל הצרכנים. יצרנים מסוימים נאלצים במקרה הטוב לייצא את תוצרתם, במקרה הגרוע לסגור את המפעל. לדעתנו, רמת הריכוזיות בישראל, שהיא בין הגבוהות בעולם, היא הגורם המרכזי שמשפיע על אי-שיווי-משקל תחרותי בענף, פוגעת בשוויון התחרות, פוגעת בצרכני ענף המזון, ומהווה את המרכיב הגבוה של רמת המחירים הגבוהה יחסית לשאר שווקי העולם. הריכוזיות פוגעת בראש ובראשונה בנו הצרכנים, שנאלצים לקבל מוצרים ומחירים מוכתבים על-ידי הריכוזיות שבונה קרטליזם. אנו, כקבוצת מחאה צרכנית, החלטנו לנקוט עמדה ולפעול למען שינויים מבניים בענף המזון; אנו, כקבוצה, חשופים לקרטליזם, להשפעותיו ובפרט לעוצמתו האדירה בקשרי הון-תקשורת-שלטון. לקבוצת המחאה יש "עד מדינה" פוטנציאלי שיכול לסייע למבקר המדינה לפרק את הקרטליזם בענף המזון. מעבר למחאתנו הציבורית אנו רואים אף חובה לציין בפני מבקר המדינה את הנושא החברתי הבא שישפיע על כל החברה הישראלית מעבר לרמות המחירים בענף המזון: א. סל קניות המזון הממוצע של משפחה ישראלית עומד כיום על כ-3,500 שקל בחודש. ב. פעילות מבקר המדינה לשבירת הקרטליזם יכולה לסייע בהורדת המחירים לצרכן עד 20% מסך עלות סל מוצרי המזון. ג. ירידה זו בסל המזון אמורה להשפיע באופן מיידי על עצירת העמקת העוני בישראל ואף הוצאתן של רבבות משפחות מקו העוני; הורדת המחירים תשפיע מיידית ותצמצם פערים חברתיים; ההורדה תאפשר מיידית את העמקת חינוך הילדים במשפחות המוחלשות במדינה. אנו, כחברי הקבוצה ואזרחי מדינת ישראל, מאמינים שעל מבקר המדינה מוטלת החובה לבדוק ולחקור היטב את הקרטליזם בענף המזון, ואף להסיק את המסקנות הנכונות, וזאת לאור דרישתם הצודקת של נפגעי קרטל המזון הדורסני. אנו גם מאמינים שמבקר המדינה, לאחר שיסיים את חקירתו, ידרוש לקיים וליישם את מסקנות החקירה, לתועלת כלל הציבור בישראל. אנו גם מודעים לכך שרק ממשלת ישראל יכולה להקים ועדת חקירה ממלכתית; אנו מאמינים שמסקנות חקירת מבקר המדינה יובילו את ממשלת ישראל להקים ועדת חקירה ממלכתית לקרטליזם בענף המזון. בכבוד רב למבקר המדינה ושלוחותיו המקצועיות קבוצה – קונים פחות, שוברים מחיר אנו מצרפים את חתימתנו לבקשה בעצומה.