שוב התבשרנו על "התלבטות" בממשלת נתניהו בעניין ההתנצלות שדרושים הטורקים על פעולתנו כנגד משט הטרור הטורקי. דווקא עכשיו אחרי שוועדה בינלאומית קבעה שזכותה של מדינת ישראל להגן על עצמה עדיין יש "התלבטות". מה לנו כי נלין על מדינות העולם אם אנו בעצמנו איננו משוכנעים בצדקת דרכנו. יש לדבר בלשון ברורה ובשפה חדה, אין לנו על מה להתנצל וכל התנצלות גם אם תנוסח על טובי עורכי הדין יש בה בזיון לאומי וסטירת לחי ללוחמים שסיכנו את עצמם. כמו כל עם ישראל ראיתי את הסרטים מהמרמרה ונמלאתי זעם על המפקדים ששלחו את חיילי השייטת להילחם בטרוריסטים עם רובי צבע ולסכן את חייהם. רק כפסע היה שלוחמנו חס וחלילה יהרגו על אניית הטרור הזו. כל חייל קרבי סביר היה מגיב בכוח עשרת מונים כנגד התוקפים אותו ובצדק, אלמלא המשמעת העצמית המרשימה שהייתה ללוחמי הקומנדו הימי והביטחון העצמי שלהם היה ההרג על המרמרה גדול בהרבה. ועכשיו אחרי שנלחמנו בכל במה אפשרית עולמית על צדקת דרכנו, יצרנו כמה וועדות חקירה בעצמנו ושיתפנו פעולה עם כמה אחרות אנו "מתלבטים". אין גבול לרפיסות, אין גבול לבושה. הפרסה הזו חייבת להפסק מיד ועכשיו אם לא לשם גאותנו הלאומית לפחות לכבודם של הלוחמים ויפה שעה אחת קודם.