עכשיו, כשמחאת הדיור נוסקת אל על, ממהרים לתפוס עליה טרמפ כל מי שרק יכולים. כאלה, למשל, הם חברי הכנסת, השרים והטייקונים, השופכים לשווא דמעות-תנין על ביש המצב שאותו הם יצרו בעצמם.
מי בכלל צריך אותם עכשיו. אחרי ככלות הכל, מאבק הדיור, כמו כל מאבקי המצוקה, אינם בגדר מאבק מפלגתי. בסך-הכל זהו מאבק חברתי של המעמד הבינוני, שנשחק עד דק בידיו של הרובד העליון.
עד שהמאבק התעורר לחיים - איש מן הרובד הזה לא נקף אצבע. עכשיו, בשיא המומנטום שלו, מנסות מפלגות, מימין ומשמאל, לרכוב על הגל שלו ולתור אחר הרווח הפוליטי שיצליחו, אולי, להפיק ממנו. לא רווחתם של הסטודנטים והזוגות הצעירים העשוקים היא שעומדת לנגד עיניהן.
על הגל המתנשא מבקשים לרכוב גם הטייקונים. אלה שהקצפת הניגרת מפיהם היא על חשבון המנוצלים. בדעתם לא עלה להציע את מה שכולם ציפו מהם: מענק נדיב, על חשבון הברון, למי שבאמת זקוקים לו. זהו פרצופם האמיתי של אלה שנהנים כל העת מאשראי בלתי-מוגבל, המוענק להם ביד נדיבה על-ידי הממשלה והבנקים, כדי שיוכלו לכסות את "חובותיהם".
הקוזאק הנגזל
לצורך מילוי מאווייהם, לא מתביישים הטייקונים להעמיד פני קוזאק נגזל. כזה ש"אין לו" וכזה שזקוק "נואשות" לסיוע דחוף. הזדהותם, כביכול, עם אלה שבאמת סובלים, עשויה לעורר רק קבס. מי שעיניו בראשו צריך להיזהר מהם כמו מאש ולהתנער מ"הזדהותם" ב"לא מדובשך ולא מעוקצך". שהרי על-אף אמצעיהם הבלתי-נדלים, רק ימשיכו הטייקונים לשדוד את הקופה הציבורית ולזכות באשראי הנדיב, שכלל איננו מגיע להם. חשבונות החריגה, שהם מנסים להציג בפומבי, לא מעוררים שום רושם. בוודאי שאין הם צריכים להיות מעניינם של הבנקים. לא כל שכן של הממשלה, שכמו ממשלות קודמות רק פערה את הבור במו ידיה. הגיע הזמן שהטייקונים יקחו את עצמם בידיים ויושיעו עצמם במאגרים הגדולים, שיש להם ממילא במלאי שלהם.
מי שסבור לתומו כי הישועה תגיע מלמעלה - רק משלה את עצמו. מצוקת הדיור, כמו שאר המצוקות, הייתה ותיוותר נחלתם הבלעדית של הסובלים ממנה. איש מלבדם לא יטה להם שכם, ושום פתרון נשלף לא יושיע אותם. את מצוקתם יהא עליהם לפתור בעצמם, גם על כתפיים שמוטות. מאבקם לא ישא פרי אלא אם יעשו יד אחת לביתם. מצופה מהם אחוות-לוחמים, נוסח שכם אחד, של אלה מהם הנחשבים למקופחי דיור ושל אלה הכורעים תחת עול המיסים הכבד. התפצלות המאבק ביניהם רק תגרע מהצלחתו. והרי זו איננה אלא שאיפתם הכמוסה של השמנא והסלתא, המייחלים כל-כך לאידו.
