מוזיאון ארץ ישראל, שמכיל בתוכו דרך קבע את ביתן הזכוכית, בו מוצגים כלי זכוכית מהעת העתיקה שנמצאו באיזור, ומלמדים על התפתחות תרבות חיי היומיום אז, מקדיש הפעם את האולם המרכזי בביתן רוטשילד החדש, לתערוכת פסלי זכוכית שנוצרו בארבע השנים האחרונות בישראל, מאז הוצגה התערוכה הראשונה בנושא זה בו.
כמאה עבודות שנוצרו בידי 67 אמנים ממחישות עד כמה התמצק הענין של אמנים בזכוכית כחומר ליצירה אמנותית ולא רק ככלי שימושי או וריאציה לכדים וקערות. זה מה שזרז את פיתוח שיטות חדשות וסגנון יצירה המאגד בתוכו ציור, פיסול, ריתוך, מדיה דיגיטלית - כולם בשילוב ניפוח זכוכית, ריתוך, יציקה בתנור, יציקת חול - והתוצאה : מרהיבה. העין לא שבעה לראות את שפע המוצגים שאצרה אנריאטה אליעזר ברונר.
פסלים המאזכרים צורות מהטבע, של חיות, צמחים ופרחים, דמויות אדם במיצבים שונים, כלים העשויים כמו מתחרה-זכוכית, "אמנון ותמר" של שרית חפץ-פומרנץ מרהיבים ביופים, מחוות לאמנים כמו פיט מונדריאן, עבודה על זכוכית שטוחה ועליה ציור בצבעי אמייל מתכתיים של סרגי בונקוב - שהנושא, דמויות המזכירות איקונות פרבוסלביות, מסגיר את הרקע עליו צמח; "צדפים" של שולמית אחי-יובל עשויים מעיסת זכוכית ויצקה בתנור; סיגל פריידקס יצרה עשרות דמויות קטנטנות מזכוכית, בתנוחות שונות שקראה להן "המקום שבו המוסר מיטשטש", מה שמתחבר לרעיונות שראינו בתערוכה "כולנו קאניבלים?” בברלין. ועד לעוגת יום הולדת של נילי זעפרני, עשויה עיסת סוכר, ועל הקירות סביבה אריחי זכוכית עליהם מצוירים בלק לציפורניים נרות יומהולדת, וריח של מרציפן אמיתי בו מכוסה העוגה נודף סביבה.היצירה היא ביטוי לטראומות העבר של האמנית.
התערוכה מתרכזת בכמה נושאים כמו - נופי הרגש, נופים מנטליים ובהם "שטיפת מוח" של קטיה איזבל פילמוס, המתייחסת לשינוי בזהות האדם הודות לשטיפות מוח באמצעי התקשורת.”אדם וטבע" עם עבודת ווידיאו של דלית וולמן "הגן הנעלם" המשלבת צילומי גן בקיבוץ הל"ה בשילוב עבודות הזכוכית, ובכך היא ממחישה את היטמאות הזכוכית בטבע.”משחקי פנים" של אופיר זמודזיאק נראות כמסכות-פנים, אך בעצם הם חלונות למצב קיומי פנימי.
ההתענינות של האמנים בזכוכית הביאה לפריחה בהקמת סטודיות ללימוד וביצוע היצירות, כמו גם לפריחה של הנושא בקרב תלמידי הפקולטה היחידה בארץ ללימוד הזכוכית - והיא ב"בצלאל" בירושלים, שם הוא נלמד יחד עם הפיסול בקרמיקה. למען האמת, הפסלים שנוצרים ב"בצלאל" במחלקות לקרמיקה, זכוכית וצורפות (שהיא חלק מהחוג לאופנה) הם הבולטים באיכותם ומקוריותם מקרב היצירות של החוג לאמנות פלסטית בכללותו.
חלק גדול מהיוצרים בתערוכה הם בוגרים מוכשרים של החוג בבצלאל, ויתרם, בוגרי סדנאות פרטיות שעבודותיהם אינן נופלות משל האחרים. רבים בתוכם ילידי ארצות שונות - מזרח אירופה, דרום אפריקה, אמריקה, וחלקם אף למדו את המקצוע שם. כמו-כן מצויים בקרבם גם אמנים שעסקו בציור, פיסול, רישום ושאר תחומי האמנות הפלסטית, כמו עמי לוי, המציגים כאן שילוב של טכניקות זכוכית עם ציור ורישום, ומעשירים את התצוגה המרהיבה.
התאורה היפהפיה, עצם העיצוב של המוצגים - כל אלה עושים את התערוכה לאירוע אמנותי של ממש. הקטלוג המלווה את התערוכה מאיר עיניים, לחובבים כמו לעוסקים במקצוע, והמאמרים שבו מרתקים, כולל הסברים על כל שיטות העבודות של פסלי הזכוכית, שזכו ללגיטימציה זה מכבר, ורק כאן הם נכנסים לתודעה לאט לאט, וזוכים ל
כבוד הראוי להם כחלק בלתי נפרד מהאמנות כולה.
