העוצר האזרחי בנושא מחאת הדיור, והקולות הסרוחים העולים בזכותו, הם רק סימפטומים של סכסוך שורשי ומעמיק בן אלפי שנים: סכסוך בין יהודים. מצד אחד "שבט יהודה", ומצד שני "שבט דן".
מלחמת השבטים המדוברת, החלה עוד הרבה לפני שמישהו ידע או דיבר על אישים כמו נתניהו והליכוד, קדימה ולבני, העבודה ויחימוביץ'. למעשה, שבטים אלו, הם עמודי התווך אשר לפיהם התבסס העם היהודי מאז ועד היום. שיא המלחמה בין השבטים, עומד כיום על הרף הגבוה ביותר. וכמו תמיד, גם הפעם זה על נושא הטריטוריה.
אזרחי שבט דן, "גוש-דן" של ימינו, מבקשים להוזיל את מחירי הדיור באזור שבטם. אליהם מצטרפים כלל שבטי ישראל, וטוענים כי גם אצלם המחירים גבוהים מאוד. אי לכך ובהתאם לזאת, מבקשים השבטים המדוברים, כי הסנהדרין הישראלי (מדינת ישראל) יבצע חלוקה מחדש של כספי המדינה, קרי ישקלל מחדש את מתן התקציבים בין שבטי עם ישראל.
שבט יהודה כועסים. ואינם משתתפים במחאת הדיור העצומה אותה מנהלים אנשי גוש-דן. הם מבינים כי הדרישה היחידה וברירת המחדל, היא כי התקציבים המדוברים, ייגבו מתוכם. מה שיגרור מצידם צורך בחיסכון מחדש של שימוש אישי בחשמל, במים, וכמובן יפגע משמעותית בשווי הנכס בו הם מתגוררים; שגם כך לא שווה הרבה עקב המלחמה הצרכנית מצד אנשי גוש-דן ושאר שבטי ישראל. למעשה, גניבת תקציבים מאנשי שבט יהודה, ושכניהם השומרונים, תפגע עמוקות בשוק הכלכלי הפנים-שבטי בו מתגוררים היהודאים השומרונים.
זוהי בהחלט התפתחות דרמטית בין היהודאים השומרונים, לצד שאר שבטי ישראל. מכיוון שמאז המלחמה האחרונה, בשנת 2005, כבר חלפו לא מעט שנים. בשנת 2005 גירשו שבטי דן ושאר בני ישראל את היהודאים השומרונים מבתיהם. הם עשו זאת באמצעות שימוש בסוסים ואלות, ממש כמו בימי התנ"ך. לא שיש הבדלים משמעותיים בין אז להיום, אך עדיין מפרידות בין התקופות כמה אלפי שנים.
חשוב להבין, כי מדובר למעשה בשני עמים אויבים הנלחמים על תקציבי המשטר הישראלי. מדובר בעמים שלא רק שונאים איש את רעהו, אלא גם בעלי תרבות שונה. הם נראים שונים לחלוטין האחד מהשני. היהודאים השומרונים מאופיינים, למשל, בחבישת כיפה סרוגה. נוהגים להתלבש באופן ייחודי ומתבדל, ואפילו לדבר בסלוגנים מיוחדים. לעומתם, בני שבט גוש-דן ושאר בני ישראל, מאופיינים בתרבות, בלבוש ובדיבור שונים לחלוטין.
מחאת הדיור היא ללא ספק הקש אשר שבר את גב הגמל. אם אלפי שנים שאלנו את עצמנו: "למה בעצם?", אז כעת, בתקופה זו, כשהעולם עזב ונטש את ימי הקדם והגדיל לעשות שימוש במונחים כמו 'דמוקרטיה' ואף יצירת אומות מאוחדות לשם שמירת ההבנה ההדדית, אזי הלחץ כעת גדול שבעתיים. הלחץ להכריע, לחרוץ גורלות, להפריד לצמיתות בין שני העמים האויבים. עם היהודאים השומרונים, ועם מדינת-גוש-דן ושאר השבטים.
וכן, היום יותר מתמיד, יש ללחוץ לשם הגשמת חזון ההיפרדות. דווקא כשהוא מגלה את מלוא הכיעור, השנאה היוקדת, הרצון לפגוע בשונה. היום יותר מתמיד יש לדרוש מהסנהדרין הישראלי (מדינת ישראל) לפצל ולהפריד בין העמים האויבים הנ"ל, בטרם ניאלץ לרדת ולהילחם בשדה הקרב והמלחמה. וכן, היום יותר מתמיד, יש ללחוץ לשם הגשמת חזון ההיפרדות.