גל המחאה החברתית אשר הציף את ארצנו, כסופת הוריקן חברתית, אשר נובעת מהמצוקה בו נתון מעמד הביניים, הנושא על שכמו את עיקר נטל המיסים, החל בתקווה רבה, ברם, הרבדים הרבים של המחאה, יצרו את התחושה של חוסר בהירות, וחוסר אופרטיביות בתביעות המוחים, דהיינו: הדרישות אינן ממוקדות באופן מדויק ופרטני, אלא רק התייחסו לתחושה, להרגשה קשה של הימאסות מהמערכת הפוליטית ביורוקראטית.
דבר זה החזירני אל "תורת האבסורד", אשר קאמי נתן את דעתו עליה.
למעשה אבסורד היא סיטואציה, שאינה מתיישבת עם ההיגיון והשכל הישר. האדם נתקל לא פעם בתופעות אבסורדיות, ועשוי להגיב עליהן בדרכים שונות: גיחוך, פליאה, פחד. אבסורד הוא פעמים רבות עניין סובייקטיבי: סיטואציה שנראית אבסורדית בעיני צופה מסוים עשויה להיראות כהגיונית ביותר בעיני צופה אחר(ויקיפדיה).
באוצר המילים הנרדפות ההתייחסות למונח "אבסורדיות": "הבל, חוסר הגיון, חוסר ממשות, חוסר תוכן, שטות, תפלות" (אבניאון, מילה במילה).
היטיב לתאר זאת קאמי ב"מיתוס של סיזיפוס", אותה דמות מיתולוגית המגלגלת האבן הכבדה מנשוא, אל עבר הפסגה של ההר הגבוה, אך כל אימת שהצליח סיזיפוס להניח האבן על פסגת ההר, האבן חזרה להתגלגל כלפי מטה, והיה עליו לשוב ולגלגלה שוב במעלה ההר.
דהיינו: למעשה זו עבודה סיזיפית, אשר אין לה תכלית וסיום. למעשה האבסורד שסיזיפוס היה מתמלא כל פעם שהאבן החלה להתדרדר במדרון בעזוז מחודש, להמשיך את העבודה הקשה, גם שזו אכזבה אותו.
המחאה החברתית עלולה להתגלות כאבסורדית, התוצאות הראשונות שלה עשויות להיות הצלחה לכאורה, ומתן לגיטימציה לתביעות המוחים, ברם, בטווח הארוך לאחר שתשרור הרגשה טובה, ישובו משרדי הממשלה השונים שוב אל חיקו החמים של המעמד הבינוני, וינברו בכיסיו האחרים. כלומר: ביד אחת ייטיבו עם העם ויורידו למשל את המע"מ ואולי עוד מס עקיף כזה או אחר, ברם, בזרוע הארוכה השנייה של ממשל המעורבות וההתערבות הממשלתית, יעמיקו את הגבייה מאותו מעמד ביניים אשר הרים את נס המחאה.
אבסורדי? זאת בדיוק תורת האבסורד, מעמד הביניים עלול להיות הקורבן הראשי במאבק, אשר הוא עצמו יצא אליו-בדיוק כמו ב"מיתוס של סיזיפוס".
התמוטטות השווקים הבינ"ל ומשבר בכלכלה הישראלית, עלולים לפגוע באופן ישיר וראשוני, דווקא במרבית עם ישראל, אשר יישאר כאן ואין לו האופציה להימלט אל פסגה כלכלית אחרת, כמו האליטה הפיננסית, אשר יכולה לנייד את ההון ליעד אטרקטיבי יותר.
