הטור שלי כאן במדור "בין הזמנים" נותן דרור לרעיונות שאני רוצה לבטא, אך הפעם רצוני לחרוג מן השיגרה ולפרגן ליוצרת על ספר מקורי לילדים. הספר נקרא "ציפור הסוכר הקסומה" וכתבה אותו אישה קסומה ומעניינת: אשתי.... ואכן, אשתי רבקה - תפארת (זה שמה הספרותי, והיא אינה חותמת בצירוף שם המשפחה) כתבה ספר משמעותי מאוד לילדים וגם למבוגרים. חשוב לי לחשׂוף ספר זה לכם הקוראים, כי הוא יעניק לכם, לטעמי, רגעים של הנאה וגם צידה לדרך בצאתכם יום יום אל הג'ונגל של הקיום היומיומי. המפגש בין בני אדם בכל גיל, קל וחומר בין ילדים צעירים הוא מאבק הישרדות, שבו הנפגעים הם השונים בחבורה. כל מי שאינו דומה לשבלונה הרגילה של חבורת הילדים מוצא עצמו בתחושה של דחוי, ולפעמים של מנודה. תפארת רָקמה סיפור שמגלה אמפתיה לשונים בחברה, והמחנכים יוכלו לעורר את חושיהם של הילדים ואת רגישותם לתופעה זו. הספר נועד לעורר את הקוראים לַחווֹת דברים שקורים להם עצמם באמצעות חוויות שעוברות על גיבורי הסיפור. כולנו יודעים שילדים דחויים חשים בדידות וניכּור בחֶברה, והם נידונים לשעות קשות של עצב ותחושת אשם עצמית עקב היותם שונים מחבריהם לכיתה/ לקבוצה/ לשכונה. תפארת רוקמת כאן עלילה שיש בה גם מימד אגדי. כידוע, בחקר הפולקלור נוהגים לסמן כללים המצויים בסיפורי עם בכל התרבויות ( הם נקראים "חוקי אולריק", על שם האיש שחשׂף אותם במחקרו כפולקלוריסט). אחד הסממנים של הסיפור העממי הוא "המִשאלה הכְּמוסה", וגם סיפור זה נושא אופי עממי. על-פי הסיפור של תפארת, יש במקום כלשהו בעולם ציפור סוכר קסומה, שכאשר היא מזהה ילד או ילדה שהם עצובים, היא באה אליהם ובוזקת עליהם מִמעל אבקת סוכר משַׂקית הנמצאת מִתחת למַקור שלה. באותו רגע, מומתקים רגעיו של הילד, והוא מתמלא ביטחון עצמי ותחושת ערך עצמית. בשׂיחה בין הילדים מתברר שחברוּת ואהבה גם הם משמשים כמו ציפור הסוכר הקסומה אמצעים ממתיקים של הבדידות האנושית. וכך כתוב בסיפור: "מֵעבר להרים הגבוהים ומֵעבר לימים ואגמים גדולים, ישנו אי קטן, איש אינו יודע את מקומו המדויק. באי הזה גרה ציפור, לא סתם ציפור, כי אם ציפור קסומה. היא לא יפה במיוחד, אפורה, ולה מַקור גדול עם שַׂקיק מתחתיו ובתוכו...לא תנחשו- אבקת סוכר" (עמ' 8). תפארת המציאה בסיפור זה ציפור שאין לה מראה משובב נפש במיוחד, היא אפורה. אך היא יכולה לבזוק על האחרים מתיקות, וכך לשנות את חייהם. הסיפור הוא מָשל ליחסים הבין אישיים בחברה האנושית. לכל אדם היכולת לבזוק מתיקות על חברו או חברתו/ אהובתו, ובכל להעניק לזולת אושר. בספר הילדים הקודם שתפארת כתבה היא עסקה בבעיה אחרת המטרידה הורים. הספר נקרא "לישון עם אמא ואבא", והוא עוסק בצורה סיפורית בילדים שקמים בלילה והולכים לישון במיטת ההורים. הסיפור עוקב אחר רון, שלהבדיל מאחיו מתעקש כל לילה לישון במיטת ההורים. הקליקו בגוגל: "תפארת חקק לישון עם אמא ואבא. תגיעו לכל המאמרים על הספר. שני הספרים מאוירים בחן ובצבע על דפי כרומו על-ידי ליאן בר ניב. האיורים נעימים לעין ומחזקים את המסר המעודד ומחזק של הספר כולו. אני משוכנע קוראים יקרים שתמצאו בספר זה עניין.