משפטו הפומבי של
חוסני מובארק במצרים מעורר מחשבות נוגות לא רק על האדם שכיבדנו אותו במשך 30 שנות שלטונו הבלתי מעורער, אלא איך לא ידענו ולא צפינו את מהפכת כיכר "תחריר" שפרצה בינואר שנה זו. כמו-כן את מה שקורה בלוב עם קדאפי.
נוסיף על כך את המהפך בתוניסיה, שאף אחד לא ציפה לו מראש ואת המהפך תוך כדי הטבח במפגינים בסוריה, ובכלל את מה שקורה במזרח התיכון שנקרא "האביב הערבי" שלא ציפינו לו.
אם מישהו היה שואל אותנו לפני כשנה, האם ייתכן שכל זה יקרה? היינו משיבים קרוב לוודאי בשלילה. וכיצד נודעה ההפתעה בדבר הסכם הפיוס פתח-חמאס? נכון, באמצעות אתר ynet, ככה, במפתיע, סיפר לי מקור מוסמך שנודע לו על כך באמצע ישיבה בוועדת חוץ וביטחון.
ונעבור לצורך במודיעין אזרחי או חברתי, ולעניין גל המחאות השוטפות את ארצנו - האם מישהו לפני חודשיים צפה את המחאות העממיות של מעמד שכבת הביניים? שעשויות לשנות את סדרי בראשית בשינוי סדרי עדיפויות לאומי תוך שינוי מהלך חיינו ואולי גם שינוי בשיטת ממשל.
לתמורות אלו צריך שיהיה גוף מודיעיני חברתי בלשכת ראש הממשלה או בכנסת, שיצפה את הנולד והמתרחש, יעריך, וייתן למקבלי ההחלטות הערכות לשינוי וטיפול בזמן אמיתי.
וכך לא נופתע, השכם והערב.
