מקריית שמונה ועד אילת פרוסים במדינה אוהלים, כמחאה נגד התנהלות הממשלה והתייחסותה לנבחריה מהבחינה הכלכלית, המשאבים והתקציבים. מחאה צודקת החותרת לצדק חברתי רחב המספק אותם צרכים חיוניים לאזרחים - סטודנטים, עובדים, פקידים, בעלי מקצוע וזקנים אשר היו מסופקים אילו הממשלה שמה לנגד עיניה בקבלת החלטותיה את האינטרס הציבורי, ולאו-דווקא, את האינטרס הסקטוריאלי.
המאהלים עוד יתרבו, ומינויים של מומחים מקצועיים לבחינת פתרונות כלכליים מעשיים למצוקות העם הבוחר והאוהל, אינו יכול לספק מענה לעת הזו ובטח לא לעתיד הקרוב. - נפסיק להיות תמימים - הממשלה הנוכחית מתייחסת לאזרחי המדינה אלו שבאוהלים ואלו שבדרכם אליהם - כאל הורה המתייחס לילדו הבוכה והדומע ממחסור מסוים, ועם סוכרייה אחת מחזיר לו את החיוך - הסוכרייה אינה מחסור העם, והעם רוצה ש-י-נ-ו-י.
בתחילת המאבק לא נשמעה כל התייחסות מצד הממשלה, למעט התייחסויות ציניות של נבחרי הבוחרים למאכלי הסושי והמושי, ואחרי השבת "הגדולה" קם לתחייה רעיון מינוי השרים. ריבונו של עולם - אילו רבע מיליון המפגינים היו מאה אלף בלבד, הממשלה הייתה נותרת בחיבוק ידיים!. ראש הממשלה צריך להבין שמשטר קפיטליסטי אינו נחלת כלכלת מדינה זו, כל שלמד בארצות הברית, שייך לה הוא. אם התוכנית המדינתית היא שהממשלה תישאר כמשקיפה חיצונית וללא התערבות בענייני אזרחיה, אזי נובעת מכך, זכותם המלאה של האזרחים לא "לתרום" למדינה את חלקם ולהקריב את נעוריהם. וזוהי גם דרך של ש-י-נ-ו-י.
העם סובל - נקודה. המאהלים הם רק תחילת דרכה של התמרמרות נצברת, שעד עתה מרוסנת היא. רופאים עובדי קודש סובלים משכר מינימאלי שלא מצדיק אפילו כתיבת מרשם רפואי ; זוגות צעירים סובלים ממחסור דיור במחירים "נורמאליים" שמצדיק היפרדות ; עובדים מן השורה סובלים מיוקר מחייה בלתי מוסבר; נהגי מוניות סובלים מתדלוק בגובה שכרם ; צעירים סובלים מחוסר ביטחון עתידי - האין בכך משום הצדקה למחאה החותרת לש-י-נ-ו-י !!
ההרגשה של "עובדים עלינו בעיניים" הוצהרה כבר בפומבי, וזוהי אינה הרגשה רק, מדובר בעובדה בלתי מפוקפקת, העם נבגד על-ידי נבחריו, הבגידה פרצה גבולות וריקנה כיסים, ואותו רופא שלא מצליח לסיים את החודש לא ייתן יד לממשלה לסיים כל חודש על חשבונו - זה גם ש-י-נ-ו-י.
בשורה התחתונה, המחאה הצודקת אמורה להדליק מנורה אדומה, בחדרי חדרי הממשלה, כך נדלקה המנורה במצריים וכך נדלקה בלוב, והחוכמה היא לכבות אותה טרם תיכבה - לבדה, ואז הש-י-נ-ו-י יהיה בלתי הפיך.
