גפן במובן של מעפן
כאשר הנביא ישעיהו ניבא "מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו" (ישעיהו מט פסוק 17), הוא התכוון לכך, שהמחבלים בתוך הבית יעזבו את הבית וידמו לעד. ואכן, לפני מספר שנים עזב אביב גפן את הארץ לאנגליה, אבל לא נדם כלל וכלל. אדרבה, הוא לא חדל להשמיץ את המדינה כאחרון אויביה.
גפן, להזכירכם, הוא זה שהתלונן על בעיות גב קשות בבדיקות טרום גיוס, קיבל פטור משרות צבאי, אבל במקום לסתום את הפה הוא עשה שני מעשים שלא ייעשו. אחד - הצהיר קבל עם ועדה כי אי גיוסו נבע מטעמי מצפון (שקר); שניים - "כאבי הגב" שלו לא מנעו ממנו, אפילו היום, להשתולל על במה במשך שעות רבות כאחרון האתלטים כשגיטרה בידו.
השבוע, במסגרת הסיקור הטלוויזיוני המוגזם של "מחאת רוטשילד", התראיין גפן ל
רוגל אלפר (ערוץ 10) וכה אמר (רוח הדברים): "החיים כאן יקרים... אנחנו מפגינים בגלל שהנטל נופל על מעמד הביניים... כי יש מגזרים מסוימים שלא עושים... כלומר לא משלמים מסים...".
לאלו המתקשים באבחנות דקות נספר כי גפן רצה לומר שהנטל נופל על אלו שלא עושים צבא, אבל מהר תיקן לאלו שלא משלימים מסים. נו, אדם אצל עצמו הוא גר.
מאז יומה הראשון של ההפגנה זוכים המפגינים לחיבוקו החם של גפן ולהפך. חבל. חבל, כי אם גפן הוא סנגורם, אזי הם בבעיה קשה, קשה מאוד. גפן, לעניות דעתי, הוא אותו מצורע שאסור שדרכו תעבור בשורת הגאולה.
שמולי ימיני
יש להם מזל, למנהיגי המחאה ברוטשילד בפרט וברחבי הארץ בכלל, שיש להם את איציק שמולי, יו"ר אגודת הסטודנטים, שאחת לכמה זמן דואג להוריד אותם מהשחקים לעמקים, כדי שיבינו כי הם מייצגים ציבור (שלא בחר בהם), ולא מייצגים את האגו שלהם.
דפני, סתיו, איתן ואחרים. על חטא ההיבריס לא נענשים בעולם הבא, אלא כאן ועכשיו ומיד. וכשתענשו אנחנו, מעמד הביניים, נענש אתכם על לא עוול בכפנו.
ראו הוזהרתם.
תקשורת מגויסת
אני איש מרכז שמאל בהשקפותיי הפוליטיות ואין זה סוד! אבל לא כזה שאוהב ערבים ואכול שנאה על עצם יהדותו. אדרבה, אני גאה ביהדותי, אני לא שונא ערבים ואני אוהב מאוד את בני עמי ואת ארצי. דעותיי הן תולדה של דאגה לעמי, לארצי ולמדינתי.
ועכשיו כמה מלים על ההרכב האנושי של "מחאת רוטשילד". מחאה זו, שאליה הצטרפו עשרות אלפים, לא הייתה זוכה לתמיכה כל כך רחבה הן מצד אמנים, סופרים ומשוררים והן מצד התקשורת אלמלא הייתה בעלת צביון מאוד, מאוד מסוים: אשכנזים, שמאלנים ו... כאן הפרדוכס, שבעים. כן, שבעים. ולא סתם שבעים, אלא כאלה שביום בהיר אחד החליטו להקים קול זעקה על הקשיים שלהם ברכישת דירה בתל אביב אבל על הדרך אספו עוד כמה נושאים, כדי למשוך איתם את אלה שבקושי משתכרים שכר מינימום והלחם היחידי שהם יכולים להרשות לעצמם הוא לחם שחור שנאפה אמש...
ככה שזה מסביר את נטישתם של שני מחנות אוהלים בתחילת השבוע, בנימוק של "מפגיני רוטשילד מתפזרים לאלף נושאים, בעוד שהמחאה המקורית היא בשל מצוקת הדיור".
הלאה: אם יש בינינו מישהו המאמין כי המחאה הזו הייתה מתרגשת עלינו היום אם בשלטון היו קדימה או מפלגת העבודה או מרצ, אזי הוא או נוכל או טיפש. כי אין מצב. כנ"ל לגבי התגייסותה של התקשורת. זו לא הייתה מעיזה לנהוג כפי שהיא נוהגת אם
ציפי לבני למשל הייתה היום ראש הממשלה.
ועוד מילה על התקשורת: החודש האחרון איננו שעתה היפה של התקשורת. אדרבה, היא חווה רגעי שפל, עיתונאים מסוימים גרמו להזניית המקצוע ועורכים מסוימים הוכיחו, שוב, כי אינם ראויים לתת הנחיות ולהחליט החלטות.
לדאבוני, התקשורת מגויסת באופן מחפיר. כל זב חוטם ומצורע עושה ככל שלאל ידו לדחוף לתוך ידיעה גם את דעותיו האישיות. כל שדר וקריין מתגלה כחריין לא קטן. לכולם פתאום יש דעה, כולם יודעים לנבא את הקטסטרופה וכולם יודעים גם מי הם האשמים: ביבי ושות'.
וזה שקר. נכון, הצרות החלו להתרגש עלינו מאז עלייתו של שמיר לשלטון ב-83, כאשר כבר לפני כן מלחמת לבנון הראשונה סחטה אותנו כלכלית (אינפלציה של 500%, זוכרים?); ונכון שביבי נתניהו רק הוסיף עוד ועוד שמן למדורה ע"י כלכלה קפיטליסטית והפרטות מפלנטה אחרת, אבל דחילקום, ממשלות בישראל יש מאז 48' ואפילו לפני (מועצת העם). אז למה להפיל את כל התיק על ביבי ושות'. אותי לימדו דבר אחד: אם אימא שלך פרוצה זה לא אומר שאתה לא מוסרי. אין קשר בין שני הדברים. ככה שגם אין קשר ישיר בין מצב מעמד הביניים והנמוך להתנהלות של ביבי בלבד.
רוצים קשר? חפשו אותו בהתנהלות של כל ממשלות ישראל, כולל ובעיקר של מפלגת העבודה בשני העשורים הראשונים של המדינה. אז, העם נחלק לשניים: אשכנזים מבוססים שגם מקבלים רנטות מגרמניה, ומזרחים דלפונים שנאלצו להשאיר את כל רכושם במדינות ערב ולחיות כאן מהיד לפה.
