כדי להבין את האירועים הכלכליים הדרמטיים יש צורך להבין את התמונה כללית. הרי תמיד שרשרת נקרעת בחוליה החלשה. אבל התוצאה היא הלחץ על כל השרשרת שהייתה נקרעת במקום אחר אלמלא אותה חוליה חלשה. נדון בסיבות לירידות השערים החדות בבורסות העולם ולהורדת דירוג האשראי של ארה"ב. המשבר בארה"ב ב-2008/9 נבע מכך שהם חיו בבזבזנות משוועת על כסף שלא היה להם. מה הוא משבר האג"ח מגובות נדל"ן, אם לא תוצאה של פירמידה תלושה מהמציאות שהתבססה על עליית מחירי נדל"ן לא ריאלית שבסופו של דבר הביאה לכך ש"נוצר" הרבה כסף לא אמיתי ש"מימן" את הבזבזנות הלא מגובה בהכנסות של ממש?. האמריקנים בתוכנית החילוץ שלהם בזבזו המון כסף שלא ממש התניע את הכלכלה בצורה מספקת. הם יצרו "כאילו" צמיחה. "כאילו" פתרו את המשבר. אבל תהליכים כלכליים ריאליים סופם לנצח ושנגמרה הזרמת הכספים האדירה פתאום התגלה שבאמת זה היה "כאילו" ועכשיו הם נשארו עם חוב שהכלכלה שלהם תתקשה לשלם. הם יגיעו למסקנה הבלתי נמנעת שהם חייבים להתכנס להכנסות שלהם, שהזרמת כסף לא אחראית לא תפתור את הבעיה אלא רק התאמה בין ההכנסות להוצאות. צפוי שם להערכתי מיתון חריף בשנים הקרובות כתוצאה מהקיצוץ התקציבי. הם אינם יכולים להגדיל את החוב עד אין סוף. עד מתי יסכימו מדינות העולם ובראשן סין ויפן לקנות אג"ח אמריקניות בטריליארדים? מעל יחס חוב - תוצר מסוים יפסיקו אומות העולם לתת ביטחון בלתי מוגבל ביכולת האמריקנים להחזיר את החוב. המשבר באירופה: יש הבדל אדיר ביעילות הכלכלית בין הכלכלות החזקות ובראשן גרמניה ובין הכלכלות החלשות - יוון, פורטוגל, ספרד ואיטליה. הם לעולם לא יוכלו לנהל לאורך זמן כלכלה עם מטבע אחד. הם יוכלו לשתף פעולה פוליטית/ ביטחונית/ כלכלית. אבל הם לא יוכלו לנהל כלכלה המבוססת על מטבע אחיד, שכן חוסר היכולת של הכלכלות החלשות לאזן את רמת ההוצאות שלהן באמצעות פיחות המטבע המקומי מביא לכך שהן חיות ברמת חיים גבוהה בהרבה מזו של המדינות שכן יכולות להרשות לעצמן. גם גרמניה מוגבלת ברמת העזרה שהיא יכולה לספק. לכך יש להוסיף את השפעת המיתון הצפוי בארה"ב על אירופה. את התהליכים האלו יש לראות על-רקע תהליך גלובלי רב עוצמה של ירידת ארה"ב ואירופה ועלייתה של סין. ומה אצלנו? חוק ידוע בכלכלה הוא שכאשר רוצים להקטין את הפערים החברתיים הדבר משפיע על ירידת התל"ג. העלאת התל"ג, באמצעות עידוד בעלי ההון וההשקעות והקטנת רמת ההוצאה הממשלתית והתמיכה באוכלוסיות החלשות, מובילה להגדלת הפערים החברתיים. מדינת ישראל נמצאת במצב כלכלי מעורר קנאה. רמת האבטלה במשק הישראלי נמצאת ברמה הנמוכה במדינות המערב. הממשלה גבתה עודפי גביה אדירים באמצעות מערכת המיסוי. המשק הישראלי ממשיך לצמוח. אך המחיר החברתי בלתי אפשרי. הפערים החברתיים גדלו ויותר ויותר אנשים חשים שהם נמצאים מחוץ למעגל הצמיחה. לכן על ישראל לשנות מדיניות. שינוי כזה יתאפשר באמצעות הפחתת הריכוזיות, הגברת התחרות ושינוי עמוק במערכת המיסוי, הכבדת הנטל על בעלי ההון ובעלי היכולת הכלכלית ומנגד הפחתת מיסים עקיפים כמו מע"מ והמס על הדלק, וריווח מדרגות המס. התוצאה הבלתי נמנעת תהיה הקטנת הצמיחה, שכן אלו חוקי הכלכלה ולא דעתי האישית. אך זהו מחיר הכרחי לנוכח הפערים החברתיים-כלכליים שנוצרו. בקרוב צפויות המלצותיה של וועדת הריכוזיות שתשפיע רבות על מבנה המשק ושוק ההון. לכך יהיו השפעות מרחיקות לכת. מצד אחד הגברת התחרותיות והקלת הנטל על האזרח, ומצד שני יתכנו שינויים בכדאיות ההשקעה בארץ ולכך תהיה השפעה על הצמיחה. להערכתי, צפויה ירידה משמעותית במחירי הנדל"ן. עליית המחירים הושפעה עמוקות מרמת הריבית הנמוכה. אני בהחלט מאמינה באחריות של המערכת הבנקאית שחילקה את המשכנתאות ועדיין לתהליך כזה יכולה להיות השפעה בעייתית מסוימת על מערכת רבת העוצמה והחשיבות הזאת. לכל אלו יש להוסיף את ההשפעה של המיתון בארה"ב והבעיות הכלכליות באירופה. ולכן יש להיערך וליצור מדיניות כלכלית נכונה ואחראית יחד עם היענות לפחות חלקית לתביעות החברתיות המוצדקות.