לקראת ספטמבר

אין בי היומרה שיש לדעתנים עם עבר עתיר טעויות, דוגמת עקיבא אלדר, לדעת מה יקרה אם וכאשר הפלשתינים יכריזו על מדינה באופן חד-צדדי. בדבר אחד אני בטוח: המנהיג של היהודים הוא בנימין נתניהו, והמנהיג של האויבים הוא אבו-מאזן. זה ברור לי, כמעט כמו שלא ברור לי, למה ציפי לבני נותנת עידוד למנהיג האויבים. "ההחלטה רעה לישראל", קובעת ציפורה, ולכישלון המדיני הזה יש אחראי אחד - נתניהו" (ברק רביד, הארץ, 13.8.11). ועוד מאותה כתבה: "התנהלותו של נתניהו מסוכנת. הוא מביא את ישראל לחולשה חסרת תקדים שתפגע בביטחון שלנו. נתניהו חשב שהוא מדבר חזק ובפועל החליש את ישראל". אבו-מאזן קרא והתמוגג. כמי שעוקב מקרוב (בתקשורת) אחרי התנהלות ציפורה והמפלגה שלה - אני קובע באופן הכי נחרץ: קדימה שורדת בזכות שני דברים שיש ביניהם קשר: הגנת התקשורת והשקר. למפלגה שקמה בזכות גניבת מנדטים - השקר הוא חמצן. אמירת אמת תמיט עליה כליה. היא מאשימה את בנימין נתניהו בקיפאון המדיני? זה לא היא ואהוד אולמרט שניסו ולא הצליחו? בארכיונים של ערוצי הטלוויזיה (כמו בארכיון שלי) יש ציטוטים של כל בכירי קדימה שאומרים: "אין עם מי לדבר" (לפני ואחרי ההינתקות), ו"אבו-מאזן לא רלוונטי". ההתקפה והטחת האשמה בנתניהו מוכיחות שהאינטרס האישי של ציפורה מבטל את האינטרס הציבורי. כדי להחליף אותו על ההגה, היא מייחלת לאסון מדיני בספטמבר. היא רוצה תאונה קשה. כמה שיותר קשה - ככה הסיכוי להחליף את הנהג גבוה יותר. זה היה בסדר בתנאי אחד: שלא אנחנו הנוסעים. הלכתי לארכיון ומצאתי: הרעיון להכריז על מדינה פלשתינית באופן חד-צדדי איננו רעיון חדש. בפברואר 99' השתתף הפרופסור ארנון סופר במשחק סימולציה עם בכירים פלשתינים, כשהנושא: והיה אם יכריזו על מדינה באופן חד-צדדי. הבאתי שני קטעים מהתוכנית "פופוליטיקה" (ערוץ 1, מרס 99'). בקטע הראשון, פרופסור סופר משתף אותנו במסקנות שלו, ובקטע השני שר החוץ דאז אריאל שרון שוטח את משנתו המדינית, למקרה ש... בסוף הקטע השני, שרון מגלה לנו שבשיחות עם הפלשתינים הם מדברים על גבולות 47'... שמישהו יגיד את זה לציפורה...