אחרי שהגענו למצב בלתי נסבל של הטרור מרצועת עזה, ואפשרנו להפוך את סיני לעורף לוגיסטי ואסטרטגי של כנופיות הטרור, הגיע הזמן לצאת משיגרת פעולות התגמול שאף פעם לא הוכיחו את עצמן, וגם להפסיק את המרוץ הבזבזני של מיגון עצמנו לדעת. זו לא פעם ראשונה שאני מעלה טענה זו, אחרי שהתזכיר הראשון על כך הוצג בדיון משותף של הפורום הביטחוני לחוסן לאומי וחוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי, ביום 16.11.2001.
במקום לבחון את האסטרטגיה החדשה שהוצעה לקברניטי המדינה, הם בחרו לבצע את הפשע הלאומי של גירוש היהודים מחבל עזה והפקרתו לכנופיות הטרור האיסלאמיסטי. אני עדיין מקווה שחבורת הפשע המאורגן שגרמה לכך תעמוד יום אחד לדין, ולא בפני ועדת חקירה לטשטוש האחריותלפשע. אבל, לא זה מה שנמצא כעת על סדר היום, ולהלן עידכון האסטרטגיה האלטרנטיבית שהוצעה לפני עשר שנים:
- על ראש הממשלה להוביל מהלך של "שינוי דיסקט" ההסברה הישראלית - מאסטרטגיה של התנצלויות לאסטרטגיה של הסברה התקפית. ולהמחשה למצב ברגע זה: במקום התנצלות על הריגת חיילים מצריים - לפני שהוכח מי הרג אותם - לדרוש בדיקה כיצד זה עמדת שמירה מצרית בגבול אפשרה התקפה מתחומה על רכב בתחום הריבוני של ישראל ואולי גם השתתפה בהתקפה זו? (בסרט כזה כבר היינו, כשמר ביטחון התנצל על "הריגת" הילד מוחמד א-דורה בשנת 2000, והפך אותו לאייקון של ההסתה נגד ישראל).
- על ישראל להודיע (ולהסביר!) שמכל משלוח כסף לרצועת עזה יופחת סכום מתאים של פיצויים על נזקי התקפות הטרור ופיצוי מתאים על כל יום בו מוחזק גלעד שליט בשבי החמאס.
- כדי לרסן את יכולות כנופיות הטרור להצטייד בנשק ולהפעיל אותו נגד אזרחי ישראל, תכריז ישראל על רצועה ברוחב קילומטר בגבול הצפוני ובגבול הדרומי של רצועת עזה כשטח סטרילי - CORDON SANITAIRE - בו לא תורשה תנועה ושהייה של אנשים. איסור זה ייאכף על-ידי ירי ספוראדי ממרגמות במפוזר על פני השטח. קשרי הרצועה אל מצריים יתאפשרו רק דרך מעבר סופה וכביש הגבול בפיקוח צה"ל - עד למעבר רפיח המצרי.
- יוצג אולטימטום לחמאס, עם הסבר לכל העולם - שאם לא יחזירו את גלעד שליט תוך 24 שעות - תופסק אספקת החשמל והמים לשטח שהם שולטים בו.
ההתקפות הנפשעות שביצעו לאחרונה כנופיות הטרור מרצועת עזה, יחד עם השתתפות כולנו בצער המשפחות שנפגעו, יצרו - מצד שני, לימים הקרובים - אווירה שתקל על קבלת החלטות הנ"ל. קוראים לזה - "חלון הזדמנויות" והחמאס סיפק אותו ברוב רשעותו וטיפשותו. ולמי שחושב שאלו צעדים חריפים מדי, כדאי להזכיר שמה שמונח כאן על כף המאזניים זה לא רק מלחמה בשלוחה האירנית על גבולנו, שתלך ותתגבר, אלא - הידרדרות למצב מלחמה עם מצריים על כל ההשלכות המסוכנות מכך, ואסור שהפוגה זמנית תאפשר לחמאס להתעצם לקראת ההתקפה הבאה מבלי שנפריע לו.