מרוב ועדות לא רואים את הבעיות

אכן גן-עדן של שוטים. הממשלה והעומד בראשה מקימים לכל בעיה ועדה, עד שמרוב ועדות כבר לא רואים את הבעיות - ואז לרגע קט הכל נראה טוב ומקסים, עד שנופל כאן איזה גראד, אשר מעיר את כולם ומחזיר אותם למציאות מלאת הבעיות עם הוועדות. האם לא קל ופשוט יותר - במקום להקים ים של ועדות עם חברים ומכתבי מינוי ובחישות ולחשושים פוליטיים מי מתאים יותר להיות יו"ר הוועדה ומי מתאים להיות סגנו - להקדיש זמן ולפתור את הבעיה ובכך חוסכים המון; ראשית חוסכים ועדה, ו"על הדרך" פותרים גם את הבעיה (תחשבו על זה...). האם לא קל ופשוט יותר לסיים את משבר הרופאים, שהרי כולם יודעים שציבור הרופאים צודק ובמיוחד המתמחים, אשר צודקת דרישתם להשוות את תנאיהם לשכר של עוזרת-בית ומנקה, המגיע לכ-50 שקל לשעה, לא כולל נסיעות ומתנות לחג! האם לא קל ופשוט יותר להחליט על מספר צעדי ביניים לקראת הסדרת מחאת האוהלים. הרי לכולם ברור שמס החברות בישראל נמוך מדי וששיעור של 24% אינו מתאים למציאות. אז גם אם יש ויכוח על שיעורו, 28% או 30%, ניתן להחליט על 30% מיידית למשך שלושה חודשים עד לבדיקת הוועדה, ולא לתקוע את העסק בגלל שאין החלטה סופית. האם לא קל ופשוט יותר להחליט על מדרג מס נוסף לבעלי הכנסה של מעל 60,000 שקל במיידי, ולבעלי הכנסה של 100,000 שקל בחודש. הרי כל החישובים קיימים ויש רק להחליט. האם לא קל ופשוט יותר להחליט על הורדת המע"מ ל-8% על מגוון של כ-100 מוצרי בסיס, שהרי כל החישובים קיימים! האם לא קל ופשוט יותר לקבל החלטות על נושא הריכוזיות ועל ביטול אחזקות ריאליות ופיננסיות, שהרי כל הממצאים והמסקנות כבר קיימים? לשם מה משיכת הזמן הזאת? האם כדי להבהיר לציבור שהנושא מסובך ומורכב, הממשלה מושכת ומורחת את הטיפול בבעיות? בעידן המודרני, כשכל המידע זמין וממוחשב, ניתן להגיע לפתרונות נכונים בלוחות זמנים קצרים יחסית, דבר אשר יראה וימחיש לציבור רק את רצינותה של המדינה הריבונית היושבת בציון.