הרשויות המקומיות מכשילות במכוון יוזמות של בני העדה האתיופית, שייעודן שיפור תנאי הקליטה של קהילתם. בשונה מן העבר, כיום יש לקהילה האתיופית הרבה אקדמאים עם השכלה בכל תחומי החיים. את הניסיון והידע הרב שיש להם רוצים הם לתת לקהילתם בשיתוף הרשות המקומית, אבל הרשויות במקום להושיט יד ליוזמה ולאמץ אותם בחום ובאהבה, רואות בהם כאנשים עוינים, ופועלות בכל דרך אפשרית על-מנת להכשיל כל יוזמה שתיטיב עם הקהילה האתיופית ועם העיר.
כנראה שטוב לעובדי הרשויות המקומיות, העובדים במישרין או בעקיפין עם העולים מאתיופיה, עם המצב הקיים. הגישה שלהם מזלזלת ומתנשאת, ופוגעת ברצון הקהילה להיות מעורבת ומעורה בצמצום פערים חברתיים בקהילה שדוחקת את הקהילה האתיופית אחורה. ברגע שמישהו מהקהילה האתיופית מעלה רעיונות יצירתיים והוגנים, הופך הוא להיות בעיני רבים מעובדי הרשויות לאויב, והם פועלים על-ידי יצירת קבוצות תואמות לאג'נדה שלהם, כלומר - טיפשים שלא דורשים דבר ואין להם הבנה במציאות הישראלית, כאלו שאומרים תודה על כל מה שנותנים להם ולא יעזו למתוח ביקורת עניינית על תוכניות קיימות. כך מייצרים מצב של "הפרד ומשול" ודופקים את הקהילה האתיופית.
לא ייאמן, אבל כל תוכנית שקשורה לקהילה האתיופית עובדים עליה בזלזול ואין השקעה וגם אין הקשבה לאנשי מקצוע מהקהילה, אנשים שיש להם ידע וניסיון בתחום. פשוט מגעיל לראות את ההתנהגות האומללה של עובדי הרשויות. כאשר מדובר באוכלוסיה הכללית, הם ישקיעו שעות ומחשבה ויזמנו מומחים, אבל בשביל תוכניות עבור עולי אתיופיה, הכל חלטורה - יאספו כל גרוטאה ויציגו אותה בפני הקהילה בצורה מבישה שלא מעוררת כבוד כלפי הקהילה ובטח שלא כלפי העירייה עצמה, שמתהדרת להיות גוף מוביל, יוזם ויצירתי. ברגע שיש ביקורת על כישלון תוכנית, התירוץ שלהם הוא שהם לא מבינים בכל עניין הקשור בקהילה האתיופית.
"תאכל לי אותם כפי שאני רוצה, ולא כפי שהם רוצים" - זאת הגישה המבזה שלא הייתה צריכה להיות קיימת ברשויות המקומיות, שאחראיות על טיפול אנושי והוגן בכל קהילות ישראל. חבל שיש אנשים כאלה ברשויות, ויש לא מעט שאני בעצמי פוגש. הם חושבים רק איך הם עושים עלינו כסף ולא איך הם יקדמו אותנו עם הכסף.
בן אדם בריא, ששכל בקודקודו, לא ירוץ על שטות שכזאת לראש עיר ויספר לו על צורת העבודה של הפקידות, כי זו תת-רמה. לרוץ לראש העיר זה לרדת לרמת הטיפשות שלהם. במקום לטפח אנשים שרוצים לתת מעצמם למען קליטה נבונה ותקינה, עובדי הרשויות כועסים ומתעסקים באיך לחבל ברעיונות מבריקים מאנשים שבאים בכנות ובאהבה רבה לתת למדינה ולקהילה ויוזמים רעיונות טובים.
הגיע הזמן לעשות שינוי מחשבתי, ובדחיפות רבה. אנחנו, בני הקהילה האתיופית, ראויים לתוכניות מושקעות ומקצועיות. די למרוח אותנו. די לדיכוי מחשבתי, כן לחידוד מחשבתי ולחשיבה משותפת כנה ועניינית. די עם המחשבות המקובעות, צאו מהבועה והתחברו למציאות, אנחנו בשנת 2011. אם לא ידעתם, אז בוקר טוב ישראל. בגלל חוסר הביטחון המקצועי של עובדי הרשויות, לא נסבול עוד עלבונות כקהילה. לא בושה להתייעץ עם אנשי הקהילה המקצועיים שלנו, לא בושה להגיד "אני לא מבין". בושה לשחק אותה מבינים ולדפוק קהילה שלמה ולייצר דור אנטגוניזם נגד המערכות העירוניות.
למרבה הצער, על כל כשלון הפקידות, רק ראשי הערים נותנים את הדין. אז אני מציע לראשי הערים לקחת את המושכות לידיהם ולהוביל צוות מקצועי מגוון עכשיו, כי עדיין לא מאוחר. פשוט להקים ועדות היגוי מקצועיות בראשות ראשי הערים ואנשי מקצוע מקרב הקהילה. יש אנשי מקצוע בשפע בכל עניין בקרב העדה האתיופית, שמוכנים בכל עת לבוא לייעץ ולהוביל תוכניות מאתגרות ומועילות לקהילה.
זיכרו, ראשי הערים, שלא תגידו שלא ידעתם. המציאות בשטח מצריכה בדחיפות את ההתערבות האישית שלכם. לא עוד הטלת אחריות על פקידות זוטרה או בכירה ככל שתהיה, שרק מזיקה ולא מועילה לא לעירייה ובטח שלא לקהילה. אנא מכם, אל תסירו את אחריותכם בהקצאת כספים לתוכניות. הכסף לא תמיד פותר בעיות, לפחות לא בעניין העדה האתיופית. הרשויות משקיעות כסף, המון כסף, אבל בתוכניות זבל שלא הושקעה בהן שום מחשבה.
