יש כאן איש ושמו שמעון,
שמעון פרס, בן 88, איש בעל מרץ, שכל וחזון, המלווה את המדינה מראשית שנות קיומה, ואשר טבע את מטבע הלשון "מזרח תיכון חדש". כמו כל מנהיג, הוא עשה טוב ועשה רע. וכמו כל מנהיג גדול, עשה הרבה טוב ועשה הרבה רע. בשורה התחתונה, המדינה שלנו חייבת לאיש הזה את בטחונה ואת חייה.
"מזרח תיכון חדש", הוא אמר. אפשר לצחוק על הדבר, אפשר לצחוק על הדובר. כמובן שהדבר והדובר הקדימו את זמנם, אך מטבע לשון זה הוא דבר ודובר דיבורים על אופנם.
"מזרח תיכון חדש". כמה תושבים יש במזרח התיכון? מאות מיליונים. וכמה אצלנו? מיליונים בודדים. כמה שנות השכלה ממוצעות לנפש? מעט מאוד. וכמה אצלנו? הרבה הרבה יותר. כמה דולרים הכנסה לנפש? מעט מאוד. וכמה אצלנו? הרבה הרבה יותר.
הם זקוקים לנו כאוויר לנשימה, ואנחנו זקוקים להם כאוויר לנשימה. הם זקוקים לידע, ולנו יש המון ידע לתת. אנו רוצים להרחיב את השווקים שלנו, והם שוק ענק ממש כאן, מעבר לפינה. הם רוצים לאכול, ואנחנו מומחים בכל ענפי החקלאות. הם רוצים להגדיל את ההכנסה לנפש, ואנחנו יכולים ליצור להם מקורות פרנסה. אנו רוצים ידיים עובדות, והם מלאים ידיים כאלה. אנחנו התחייבנו להיות אור לגויים, והגויים הם כאן, מחכים לאור.
אך למרבה הצער והכאב, מונח בינינו מסך, מסך עבה, מסך אלים, מסך אשר מונע מכוחות הטבע לעשות את אשר ברור מאליו שחייב לקרות, מסך של מלחמה עקובה מדם.
אבל כוחות הטבע ינצחו, שום מחרחר מלחמה לא יפריע לעסקה בה ברור מי הקונה, ברור מי המוכר, וגם המחיר פחות או יותר ידוע. ייקח עוד שנה ועוד שנה, ואולי אפילו עוד עשור, אבל השכל יעשה את שלו. כוחות הטבע ינצחו, כי המדבריות משוועות ליד מכוונת, והשוק הישראלי משווע לצמיחה המוּנעת בכסף שבא מבחוץ, שיחזק כאן את הכלכלה. כוחות הטבע ינצחו, כי אין לנו ולהם כל ברירה אחרת. האם בעוד שנה? אולי שנתיים? ואולי עשרים? מי יודע. אנו יודעים שכוחות הטבע ינצחו, כי אין לנו ולהם כל ברירה אחרת.
