לא אחת מעוררים פגעי-גוף אצל הנפגע כוחות כמוסים למאבק עיקש לא רק על הישרדותו, אלא גם על שיפור איכות-חייו. זהו, בעצם, המוטו המניע את ציירי הפה והרגל, שנכותם נגרמה להם מתאונה, ממחלה, או מפציעה. בעטייה עלה בידיהם לפתח דרך מקורית ומיומנת לביטוי ומימוש יצירתי, כתחליף לשימוש בידיהם, ובכך להתגבר על מר-גורלם. בידי אמני הציור בפה או ברגל עלה להוכיח שהם משתלבים היטב בנופיה של הארץ, כשכל אחד מהם ניחן בדמות ייחודית, עם סיפור אישי וכושר אמנותי משלו. איציק אדיר, למשל, בן ה-64, נפגע בתאונת אופנוע; טובה פרי, בת ה-56, חלתה בטרשת נפוצה; קובי רבנו, בן 50, נפצע תוך עיסוק ספורטיבי במצנח-רחיפה; נטע גנור, בת 32, משותקת בארבע גפיים; אלי ארג'י, בן 62, נפגע במהלך קפיצה על טרמפולינה; יפה בוזגלו, בת 46, סובלת מנכות קשה כתוצאה משיתוק-מוחין - וזהו רק קומץ מקבוצה נכבדה של אמני הציור בפה או ברגל, שלא נכנעו לגורלם ושלא ההינו להרים ידיים. באמצעות המכחול הם משתייכים כולם לסניף הישראלי של הארגון הבינלאומי לאמני הציור בפה או ברגל, שהוקם באירופה בשנת 1956 על-ידי קבוצה של 17 אמנים שאיבדו את עצמאותם הפיזית. כוונת המייסדים הייתה להקים ארגון שיאגד בין שורותיו אמנים נכים, שיוכרו מבחינה אמנותית ויוכלו להגיע לעצמאות כלכלית. בסניף הישראלי, שהוקם בשנת 1967, חברים אמנים נכים, המביעים את עצמם ואת רגשותיהם בצבע וברעיונות באמצעות ציוריהם. אמנים אלה הצליחו לגלות אומץ-לב והתמדה, ובמאמץ רב למדו ופיתחו דרך משלהם לצייר ולהתבטא באמצעות המכחול. מדי שנה מציגים חברי הארגון הישראלי לקהל הרחב בארץ ובעולם מגוון של מוצרים, לוחות-שנה, כרטיסי-ברכה, יומנים, סימניות ואפילו הגדות של פסח - כולם פרי-מכחולם. לאורך כל השנה נערכות תערוכות-ציורים של האמנים ולקראת החגים הממשמשים ובאים הם הוציאו לאור את קטלוג ראש השנה החדשה, הכולל, בין היתר, לוחות-קיר, לוחות-אירועים רב-שנתיים, לוחות-שולחן, לוחות-מחיקים, יומנים שבועיים, מבחר איגרות, אלפון של ספר-טלפונים ופנקסי רשימות מגנטיים. באמתחתם גם יצירות של כלי-בית, כמו משטחים לסירים ותחתיות לצלחות ולכוסות. שאיפתם הכמוסה היא משולשת: להשיג עצמאות מירבית ולא להוות נטל על החברה; להביע את עצמם בצבע, רעיונות ורגשות דרך עבודתם; ולקבל הערכה אמנותית ומקצועית על ציוריהם. ללא צל של ספק הם ראויים לכך בגדול.