בזמן האחרון מתרחשים במדינת החלמאים אירועים שקשה מאוד להסבירם. רק לפני כחודש נשמעו זעקות בכל אמצעי התקשורת. למה? הכנסת כמעט קיבלה החלטה על חקירת ארגונים ותנועות המפזרים סכומי כסף עצומים כדי להכפיש, להשמיץ ולפרק את המדינה היהודית על-מנת לברר את מקור מימונם. כתבתי "כמעט" כי
בסוף ההחלטה נפלה. בזכות מי? בזכות ראש ממשלתנו היקר
בנימין נתניהו – הוא
דאג להפעיל את כל השפעתו כדי שההחלטה לא תתקבל.
לא עברו שבועיים, ופתאום בבוקר קיצי חמים התחילו להקים בכל פינה פנויה בתל אביב, בירושלים, בצפון ובדרום שכונות אוהלים. משום מקום הופיעו שלטים על "מחאה חברתית" וה"תקשורת" העלתה את האירועים לראש דיווחי האקטואליה כשאת "מנהיגי המחאה" (כולם אנשים ידועים כמשרתי הקרן לישראל חדשה) ראיינו בכל הזדמנות. מאות אוטובוסים נשכרו כדי להעביר את ה"מוחים" ממקום למקום. סכומי עתק הושקעו במבצע שכלל לוגיסטיקה, אמצעי תחבורה, תמיכה בפעילים, שלטים וסטיקרים – אפשר להעריך את הסכום הכולל בכמה מיליוני שקלים. אם נקלף את קליפת הסיסמאות שלא מעניינות את השחקנים הראשיים בהצגה הזו – אנשי הקרן (אף על-פי שיש בהן לא מעט אמת) נראה שמטרת הפעולה מההתחלה הייתה אחת:
בנימין נתניהו וממשלתו.
עכשיו נשאלת השאלה: מה, ביבי לא ידע שארגוני הקרן מכינים הצגה שיכולה לצבור תאוצה? קיימים לא מעט מתחים בחברה ישראלית ובעיות הדורשות תיקון – הרי הוא גם ממונה על השב"כ ומקבל דיווחים שוטפים גם על פעילות גופים אנטי-ישראלים שונים. כל המבצע דרש הכנה רצינית, כולל תכנון, חקר המצב בשטח, הכנת מימון, הכנת שחקנים ראשיים, קניית ציוד – ובכמויות כאלה היו
חייבים להזמין הכל מראש במיוחד. בקיצור, בזמן ההצבעה בכנסת על חקירת הארגונים - ההכנות כבר היו בעיצומן.
לו הכנסת הייתה מקבלת החלטה על החקירה – כל המזימה הייתה יוצאת לאור והמהלך היה נכשל. את זה ביבי ידע ועשה הכל כדי שהמהלך כן יצא לפועל. אז המסקנה היא אחת:
ביבי במו ידיו הכין תנאים לארגון "המחאה החברתית" שהיא בעצם הייתה מתוכננת כתנועה
"אנטי ביבי". למה? קשה לענות על השאלה הזו, אבל דבר אחד ברור מעל לכל ספק – ביבי רצה להעסיק את העם ואמצעי התקשורת תקופה ארוכה ככל האפשר בפעולות סרק, פעולות הסחת דעת כדי שלא יתעניינו במשהו חשוב באמת שהוא (לבד או עם שותפים) מכין בסתר.
כרגע קשה לדמיין אפילו על מה מדובר (אולי למישהו יש רעיון?), אבל העובדה שהוא משחק ביחד עם הקרן צריכה להדליק נורה אדומה אצל רבים. כבר לא פעם הפתיעו אותנו. דוגמאות לא חסר:
מלחמת יום הכיפורים, נסיגה מסיני, הסכמי אוסלו, הסכם חברון ומתנות "שלום" דומות של מנהיגינו
שתמיד הסתיימו במלחמה. אולי זו הכנה לאירועים שמכינים שכנינו, אולי משהו אחר: לאחרונה הופיעו כל מיני ידיעות על "הבנות" המתגבשות בין ממשל אובמה וממשלתנו. אם בהכנת התבשיל הזה הטבחים הראשיים הם ברק וביבי – שום דבר טוב ליהודים לא יצא.
על הזוג
המוזר הזה כבר כתבתי כמה פעמים. מי נותן את הטון כאן? בטוח ברק. למה? כי הוא קשור ל"כנופיית קלינטון" (ביטוי אמריקני)
שהמליכה את אובמה בארה"ב ושולטת במובנים רבים גם אצל החלמאים. אבל לברק יש בעיה: לפי מיטב זכרוני לא הייתה לו הצלחה אחת אפילו – לא מדינית ולא צבאית בשלוש-עשרה השנים האחרונות לפחות. אולי פספסתי משהו?
ועוד דבר פיקנטי אבל משמעותי – משא-ומתן בין נציגי הממשלה ו"צוות המומחים" של המוחים הפך לשיח בינה לבין הקרן החדשה –
ראה מאמר. חלמאות בשיאה!
