התיעוב היוקד בקרב ציבורים רחבים כלפי שר הביטחון
אהוד ברק יצר מין משוואה הפוכה שכזו, לפיה אם אתה מתעב את ברק - אתה אוהד את
גבי אשכנזי. ובכן, החוק הזה לא חייב לעבוד הפעם: אפשר להמשיך ולתעב את ברק ובו בזמן להפסיק לעשות לגבי אשכנזי הנחות.
אחד האירועים החמורים בהתנהלותו של אשכנזי נעוץ בשיחת הטלפון שקיים אשכנזי עם
בועז הרפז בעקבות חשיפת המסמך המזוייף ועל-רקע החקירה המשטרתית בעניין. על-פי הפירסומים השיחה הזו בין השניים התנהלה, במתכוון, בטלפון קווי - כאשר שניהם משוחחים מטלפונים שאינם מותקנים בבתיהם, אלא בבתים של אנשים אחרים. ההתנהלות הזו, אם היא נכונה, מעידה על כך שהיא נועדה - לא רק למנוע ציתות לשיחה, אלא גם להסתיר את עצם קיומה.
כי גבי אשכנזי, במעמדו, לא יכול היה להרשות לעצמו לרדת נמוך מדיי ולנהוג כדרך שנוהגים בה עבריינים פליליים בהתקשרויות ביניהם: הם משתמשים בטלפונים סלולריים הרשומים על שמות של אנשים אחרים, וזאת - במטרה להקשות על העיקוב והציתות לשיחות העברייניות שלהם.
ובכן, מדוע זה נהג גבי אשכנזי, בשיחתו הטלפונית עם בועז הרפז, בדרך הטשטוש וניעור העיקוב כדרך שנוהגים בה עבריינים פליליים? האם אין הדבר ראוי לחקירה ממצה?
ובכלל, גם אם בפועל אין לגבי אשכנזי קשר לזיוף מסמך הרפז - אופי ההתנהלות ויחסי הגומלין בין אשכנזי ורעייתו לבין הרפז , כפי שהדברים באים לידי ביטוי בפירסומים השונים מעידה על כך ש הרפז פעל בתוך אווירה שממש הזמינה את המעשה הנפשע הזה.
