לדעת הרמב"ן על מדינת ישראל להכיר במדינת פלשתין, במידה שחלילה תוכר על-ידי האו"ם. יחד עם זאת, אין לה תקומה, משום שבתנ"ך כתוב במפורש שארץ ישראל לגבולותיה שייכת לעם ישראל. זו ההבטחה האלוהית לאבות האומה; אברהם ליצחק וליעקב.
לכן, יש להסדיר במשא-ומתן את הצורה השלטונית המיוחדת המתאימה ליהודים ולערבים החיים כאן יחד על האדמה. הצדדים יכולים למצוא פתרון יצירתי לדו-קיום בשלום במדינה אחת. וההכרזה תהפוך למיותרת.
על-פי דעת הרמב"ן, היהודים חייבים לקבל רישיון מאומות העולם לאחיזתנו בארץ. אשר על כן, במידה שיחליטו שעל ישראל למסור ביד הערבים שטחים מארץ ישראל, כדי להקים עליה את המדינה ה-194 בחבר העמים, נעשה זאת. נקבל את ההחלטה, הגם שהיא עתידה להיות רועץ לשלום.
בד בבד, על ראש ממשלת ישראל להסביר לאומות העולם, שעל-פי התנ"ך אין תקומה למדינת פלשתין. גם אם קום תקום, עתידה היא ליפול. אין לה עתיד. סביר להניח שהטרור יגבר בה ויטיל עלינו משימה ביטחונית כמעט בלתי אפשרית עד כדי כך שייתכן שניאלץ לשוב ולשחרר את השטחים מעול זרים.
על ראש הממשלה לספר לאומות העולם על אודות רבי שמעון בר יוחאי שפתח ואמר: "עמד וימודד ארץ" (חבקוק ג') - מדד הקדוש ברוך הוא את כל הארצות ולא מצא ארץ שראויה ליתן לישראל אלא ארץ ישראל (ויקרא רבה ג'). ארץ אשר עיני ה' אלוהיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה (דברים י"א, י"ב). ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת (בראשית ט"ו, ח"י). ולהדגיש כי אין בתורת ישראל, בה מאמינים גם הנוצרים והמוסלמים, איזכור על עוד מדינה שתקום בגבולות ההבטחה. ההפך, זו הארץ היחידה בעולם כולו המובטחת ליהודים.
והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אותה לכם מורשה אני ה' (שמות ו', ה'). והבורא גם מבטיח: אם בחקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם. ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו. והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשובע וישבתם לבטח בארצכם" (דברים י"א, י"ב).
אחרי מאה שנים של סכסוך מדיני בינינו ובין הערבים, כבר ברור לנו שעד בוא גואל ההבטחה ההיסטורית על דבר שיבת ציון תמומש במלואה, ובני ישראל ישבו בארץ ישראל על-פי תורת ישראל, איש תחת גפנו ותחת תאנתו - שקט לא ישרור כאן. מדינת פלשתין רק תרחיק את השלום ותפגע קשות בסדר העולמי.
