X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
בעיתונות הכתובה של היום אין תחקירים מעמיקים, אין כתבות מעניינות ואין ביקורות תרבות. יש רק גיבובי מילים על-מנת למלא שטחים ריקים בעיתונים אז מי באמת צריך את העיתונות הכתובה? מוכרי הדגים?
▪  ▪  ▪
אין באמת מה לקרוא [צילום: פלאש 90]

אם אברהם שפירא היה בחיים סביר להניח שהיה אומר: "זו עיתונות זו? זה ח---ה!". העיתונים של היום לא עוסקים בתחקירים, לא מספרים לנו שום דבר חדש וכל מה שהם עוסקים בו זה אג'נדה פוליטית וכל עיתון לפי השקפת בעליו, עורכיו ותכתיביהם.
החינמון "ישראל היום" נקרא בפי העם (הדורש צדק חברתי) "העיתון של ביבי" ובצדק. הנה מספר דוגמאות: עיתון זה כותב בהבלטה רבה בקשר למטפלת טארה (זו של משפחת נתניהו), שאיזו גברת מקרית שמונה מספרת שהמטפלת הזאת התעללה גם באביה. לא מצאנו איזכור לכך לא ב-ynet, לא בידיעות אחרונות ולא במעריב.
אבל החינמון עט על גבי אשכנזי כמו זבוב על פצע של סוס, וממלא את דפיו בהכפשות מרמזות באופן גס שמנסות להכפישו בעיני הציבור. מה קרה? האם העיתון הזה חושש שאשכנזי יחזק את ”קדימה"? מאידך-גיסא, מדוע העיתון והאתר של קדימה (שהיא "ליכוד" בשינוי מצנפת) מנסה לגמד את הגילויים המרעישים של איילה חסון?
בקיצור, אין לנו עיתונות כתובה בארץ. אין לי עיתון שמספר לי דברים שלא ידעתי - תחקירים, כתבות ברמה של ה"ניו-יורק טיימס" ודומיו, בהם כותבים טובי העיתונאים שיודעים להבדיל בין עיתונות לבין הפקת פלקטים ריקים מתוכן ממשי (אומנם יש טור "דעות" בכל עיתון - כפוף לתנאי המערכת). אין ביקורת מכובדת על ביצועי קונצרטים או דיסקים של מוזיקה קלאסית ו/או מזרחית. כנ"ל לגבי האמנות הפלסטית, הספרות ועוד. פשוט מגבבים מילים, העיקר למלא שטח בעיתון.
אז מה שיש לנו היום זה פלקטים מקופלים לקראת הבחירות, שסימנו לעצמם מטרות להכפשות יריבים ולהאדיר את אלה שהם חפצים ביקרם. נראה שעורכי ידיעות אחרונות למדו את "אמנות המלחמה" מאת סאן צו (589 לפנה"ס), שבין היתר כתב: "אם האויב שלך חזק ממך, אל תתקוף אותו חזיתית, עליך לפגוע בנקודות החלשות והכואבות שלו". גם המאפיה וגם הפוליטיקה אימצו פרק זה בספר (ראה סוף הסרט "הסנדק"). אז ידיעות אחרונות במלחמתו בביבי תוקף את שרה בכל הזדמנות, גם בקטנות שלא מעניינות איש, ביג דיל! מחר יספרו לנו שהיא מבקשת שישטפו את הרצפה שלוש פעמים ביום וכועסת אם זה לא נעשה! איזה סקנדל!
כן חשוב לציין שבהארץ יש ביקורת נהדרת בכל הנוגע לתרבות, לספרות ולאמנות במוסף "גלריה", המוסף האיכותי שבגללו אנשי תרבות קונים את העיתון. אבל פרט לזה, הארץ מצטייר בעיני הציבור כעיתון שתומך יותר בזכויות הפלשתינים מאשר בזכויותיהם של ניצולי השואה והקשישים הרעבים משכבות המצוקה. העיתון הזה מיועד לבורגנים בלבד.
אז מי צריך עיתונות כתובה בארץ? מוכרי הדגים?

תאריך:  07/09/2011   |   עודכן:  07/09/2011
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אורנה מרקוס בן-צבי
אין מחאה 'מושלמת', כפי שאף מהפכה אינה יכולה להיות 'מושלמת'    כוחה ועוצמתה הם בעצם קיומה, בהצלחתה לסחוף המונים שקמו מכורסת הטלוויזיה הנוחה על-מנת לזעוק    תשובה למאמרו של שי גולדן "בוקר טוב, לנין"
ציפי לבני
על ישראל וטורקיה לשאול את עצמן האם ניתן לגשר על חילוקי-הדעות ולשוב לדיאלוג שמשרת את האינטרסים של שתי המדינות?    אם לממשלות יש חילוקי-דעות – אסור שהעמים יהיו אלו המשלמים את מחיר המחלוקת    טור שפרסמה יו"ר האופוזיציה, ציפי לבני, בעיתון הטורקי "הורייט"
אליקים העצני
את הבשורות הטובות לעם ישראל שהביא עימו השדרן והפרשן האמריקני גלן-בק חבמה התקשורת, שהמעיטה ולגלגה ובעיקר העלימה את הופעותיו של גלן-בק. כך דעתה גם לגבי התבטאותו החשובה של השייח' אבו כאדר ג'עברי מחברון אשר הסתייג מהקמת מדינה פלשתינית, וראה בה סכנה לפלשתינים. האם יש להסתיר מידע מהציבור הסותר את תעשיית השלום המגלגלת מיליארדים בעולם?
אברהם פכטר
מתוסכל וממורמר מאי-קבלתו למשפחת המערב, מאוכזב מדוח פאלמר של נציגות האו"ם שלא הצדיק את טענותיו השחצניות, מוציא ארדואן את הכעס והזעם על ישראל    לא להיבהל, לא להיכנע ללחצים ולא להתכופף
אפרים הלפרין
לו היה במדינתנו בית דין גבוה לצדק, היו ודאי הרופאים פונים אליו בבקשה שיבטל את החלטת בית הדין הארצי לעבודה, החלטה הנותנת תוקף להסכם הקלוקל בין ההסתדרות הרפואית לאוצר
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il