בית המשפט לעניינים מקומיים של תל אביב-יפו פרסם מודעה גדולה עם "הזמנה לדיון" בהתאם לסעיף 237 ג' לחוק סדר הדין הפלילי. המודעה הזמינה כ-30 איש, שמספר תעודת הזהות של רובם מתחיל בספרה 9 ושמותיהם שאקר, מאהר, מוסא חליל וכד', להתייצב ב-27.12.2011 למשפטם, בו יוכלו להשמיע טיעוניהם בעניין כתבי האישום נגדם.
ועל מה המשפטים? רוב המוזמנים, החל מאלסעוד מאהר, טראירה האיל, חמדאת רווחי, מנדארה גמיל ודומיהם, מואשמים ב"רוכלות סידקית". לרוב הרשימה זו תמצית האישום. אבל יש גם חריגים: האדון טראירה מוחמד מואשם ב"מכירת צעצועים", טראירה מגד מואשם ב"מכירת אורגנים", ואילו סאלמה עבד אלכאלק מואשם ב"הנחה הקמה תליה של עציצים יותר מזמן סביר". אם יש משהו שאדם יבקש יום אחד למחוק מגליון ההרשעות שלו זה רק את ההרשעה הזו. מי יאמין לו שזה הסיפור?
טוב שהמערכת החוק שלנו שומרת על הסדר הציבורי, טוב שהיא שומרת על כללי המשפט וטוב שהיא שומרת גם על זכויות הנאשמים ומפרסמת לאנשים הללו, ששמותיהם טעמה, דאוד, איסמעיל, מובארק ואחמד, ממשפחות טאריארה, טראירה וחמדאת, הזמנה פומבית למשפט בפרסום גדול ב עיתון הארץ שהם בטח מנויים עליו.
|
אתה מקבל בדואר הודעה. מכתב המודיע שלא דיווחת בחודש יוני למע"מ ואתה מוזמן מיד ובדחיפות לחדר 58 במחלקת האכיפה שלהם. הטופס האוטומטי הזה נכתב ב-4 בחודש, ואתה מצווה בו להתייצב אצלם ב-8 בחודש. כמובן שהם ידעו שהזימון יגיע בדואר אחרי המועד שנקבע. אז מה? ולמה צריך להודיע למישהו לבוא מהיום להיום? למה אי-אפשר לשלוח קודם תזכורת או בקשה לברר את הענין בטלפון או בפקס?
למה? כי רק ככה אתה תתחיל להבין את הרמזים ותתחיל להיות קשוב ופתוח יותר להצעות שאתה מקבל ממי שכבר אמר לך בכמה הזדמנויות שהוא יכול להסדיר שרשויות המס לא יטרטרו אותך יותר. גם אם אתה חושב שאתה בסדר, וגם אם אתה מיוצג מול רשויות המס עם רואה חשבון וגם אתה יודע שהדיווח עובר בשוטף חודש חודש ואינך חייב להם אגורה, סגנון המכתבים הללו, קצב הזימונים וסידרת העיקולים המוזרים המוטלים על חשבונך 4 פעמים בשנה סתם כך, אינם נותנים לך שלווה.
כמה עולה לקנות את השקט?
עכשו תקראו את פסק הדין שניתן השבוע בעניינו של דודו ואנונו, מנהל מחלקת מודיעין וחקירות במס הכנסה, מי שהורשע בקבלת שוחד לאחר הפעלה כזו של מערכת רמזים ולחצים. זה לא היה בארץ אחרת וזה לא היה במחשב אחר.
|
חוקר במכון ירושלים פרסם נתון חשוב. רוכבי אופנים בירושלים נפגעים בתאונות פחות מאשר רוכבי ערים אחרות. התגלה לו שלמרות שאוכלוסית ירושלים היא 10% מאוכלוסית המדינה, הרי שבקרב נפגעי תאונות אופנים בישראל היא נוטלת רק 6%.
רק לפני שאתם לוקחים את האופנים שלכם לרכיבה על חומות העיר העתיקה (רכיבה בכבישי ירושלים המשובשים אפשרית רק לבעלי אופני הרים קשוחים), קחו בחשבון שמכון קצת יותר רציני היה מפרסם אולי עוד נתונים רלוונטים, אולי כמו זה ש- 10% מרוכבי האופנים בירושלים נפגעים כל שנה בתאונות. זה שהיו רק 16 נפגעים השנה יאפשר לכם לחשב כמה רוכבי אופנים יש בדיוק בעיר הקודש. ירושלים לא מובילה בנפגעי תאונות אופניים בדיוק מאותה סיבה שגם מספר הטובעים אצלה בים הוא נמוך.
מכל מקום, יש עוד כמה רעיונות מחקר טובים למכון ירושלים: כמו לבדוק את כמות הירושלמים שנפצעים במסגרת שירות הצבאי. כאן תגלו שלהיות ירושלמי זה יתרון, כי יחסית לגודל העיר ירושלמים כמעט לא נפגעים בשירותם הצבאי. ככה זה ששליש מהעיר הם חרדים. מצד שני אם תבדקו את מספר הירושלמים שנפגעו מאש כוחותינו, תגלו שכאן ירושלים דווקא מובילה. ככה זה ששליש מהעיר הם ערבים.
|
חרדים בבית שמש תוקפים תלמידות בדרכן לבית הספר הממלכתי-דתי, כיוון שלטעמם הן מביאות אווירת פריצות לשכונה. המותקפות הן ילדות ממשפחות דתיות (אבל ציוניות) שממילא לבושות בצניעות, ומדובר בילדות בית ספר יסודי בגילאים 6 עד 12, אבל אברכי בית שמש טוענים שזה לא משנה, כי גם ילדות הן נקבות שהלכות הצניעות חלות עליהן כבר מגיל 3.
ראשית, כל הכבוד לאותם אברכים חרדים, שלמרות חום ימי הקיץ הלוהט בבית שמש, הדבר הראשון שקופץ להם בבקר למראה ילדה בת 8 בדרכה לבית הספר הוא היצר הרע. חברת פייזר השקיעה מיליארדים בשביל לפתח את הויאגרה, ואפילו היא לא מביאה לתוצאה מהירה כזו. מעניין אם את האינסטנט יצר הרע הזה מלמדים בחדר או מפתחים בישיבה.
אבל לגופו של סיכסוך, הם צודקים בדרישתם להעביר לרשותם את מבנה בית הספר הזה. כי בלי קשר למה שאתם חושבים עליהם, כמו כל ציבור בישראל, גם אנשי הקהילה הפדופילית זכאים לקבל מבנה חינוך לצרכיהם. רק שהרעיון להוציא משם קודם את הילדות נשמע כעת נכון במיוחד.
|
ברדיו ראיינו עוד איזה רופא מתמחה. אותו רגע על לוח הנתיב המהיר לתל אביב היה כתוב בדיגיטאלית מחיר הכניסה למי שרוצים לעבור את 6 הק"מ הבאים במסלול המהיר עד נתיבי איילון ללא פקקים: 54 שקלים. פתאום הכל נהיה ברור: רופא מתמחה בישראל לא מרוויח בשעת עבודה שלו בבית החולים את מה שנדרש ממנו לשלם בכביש כדי להכנס לתל אביב. שעת נהיגה בכביש שווה כפול משעת עבודה של רופא בית חולים. וסחתיין לממשלת ישראל (לדורותיה, אבל זה אותם אנשים) שעמלה קשות כדי להגיע לאבסורד הזה.
|
|