סיום תפקידו של איל גבאי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, היה סיום סימפטי למנכ"ל סימפטי, סיום שלא לווה ב"אקורדים צורמים" שלעיתים קרובות מלווים התפטרות של בכירים בממשל.
"שנה וחצי שם הן כמו שבע שנים במקום אחר. זו עשייה מתישה. יש המון אחריות, צריך לקדם עשרות עניינים ובאיזון בין הכוח הנפשי ובין היכולת לקדם מהלכים חשובים, הגעתי להפרת האיזון ולתחושת התשה", כך אומר איל גבאי ל
יהודה שרוני ו
אראל סג"ל בראיון רחב בגיליון האחרון של "סופשבוע" של
מעריב. מגוף הראיון עולה גם כי איל גבאי עומד בראש 42 ועדות - עובדה בעייתית מאוד המעלה שאלות רבות לגבי דרך התנהלות המערכת הציבורית (אם כי ידוע שהיו מנכ"לי משרד ראש הממשלה שעמדו בראש יותר ועדות מאשר גבאי).
יצא לי להכיר באופן אישי כמה ממנכ"לי משרד ראש הממשלה האחרונים, וניתן לומר כי ללא כל ספק מדובר בקבוצה איכותית ביותר של אנשים הן ברמה האישית והן ברמת היכולת הניהולית. אנשים מסוג זה יכולים לפאר כל מערכת ציבורית או פרטית בתפקידים בכירים.
אולם, אנשים אלו גם יוצאים מתפקידם עם "פצע" מסוים בנפשם, לצד סיפוק רב מעצם עשייתם בתקופת תפקידם. ה"פצע" מקורו בעובדה שדווקא שם, מכס משרד מנכ"ל ראש הממשלה, אתה יכול לראות בבירור את כשל הניהול התמידי של המערכת הציבורית. את חוסר היכולת לקדם דברים, את העובדה שלמשרדי הממשלה אין את היכולת לנהל נושאים המחייבים החלטות והכרעות רוחביות הכוללות מספר משרדי ממשלה או רשויות ציבוריות, את חוסר ה"אחריותיות" (Accountability) של בכירי המערכת הציבורית כלפי תפקידם, את חוסר היכולת לגשר על קונפליקטים בין-משרדיים - כאשר כל משרד הוא "חסין" מפני כל דבר שנדרש לעשות ושאינו תואם את עמדתו - וכל זאת למרות שבאופן פרטני ישנם במשרדים ובראשם אנשים טובים ואיכותיים ביותר.
המערכת כמערכת אינה מתפקדת. כמעט לא ניתן לקדם כל נושא רוחבי - מה עוד שלצד מקבלי ההחלטות (שרים ומנכ"לים) עומדים גם "שומרי הסף" (יועצים משפטיים, חשבים ואחרים) אשר אינם מאפשרים כל גמישות ניהולית או קידום נושאים מורכבים (אם כי קיימת גם חשיבות מרובה לבקרה שהם מייצגים). ועל כל אלו יש להוסיף את חוסר היכולת לנהל בגמישות החלטות, אשר לעיתים יש בהן פוטנציאל של שינויים בעובדים, בהגדרות תפקידיהם או במיקום פעילותם - שינויים שפשוט לא ניתן לקיים.
התוצאה היא קיפאון ניהולי המחייב לרכז בידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מתוך הנחה שמנהיגותו ויכולותיו האישיות, תוך גיבוי סמכותי של משרד ראש הממשלה (ולעיתים אף ראש הממשלה), יצליחו לקדם את הנושא הנתון ולגבור על כל אותם חסמים.
אולם, אם תשאלו בשיחה מלב אל לב את כל מנכ"לי משרד ראש הממשלה לשעבר, אשר עמדו בראש עשרות ועדות, ועסקו ב"ניהול משברים" רבים - הם יאמרו לכם כי, ללא ספק, ברוב המקרים נכשלו גם כאשר פעלו בתוקף סמכותה של הממשלה והעומד בראשה.
התוצאה של מצב זה עומדת בבסיס התופעה שכמעט השכם והערב מתעורר הציבור הישראלי לנושאים חשובים הנמצאים מוזנחים ובלתי מטופלים הנוגעים למרחב הציבורי או לשירותים הציבוריים - וזאת למרות שתקציבים רבים ניתנים בידי המשרדים, הן לצורך התחומים שבאחריותם והן לצורך מערך האנשים והאמצעים הנדרשים לניהול.
בשעה שהמחאה החברתית נכנסת לשלב הדיונים על נושאים נקודתיים בדרישותיהם - אין ספק שיש מקום להקדיש מאמץ רב לתיקון דרך התנהלותה של הממשלה ובכך לחסוך תקציבים רבים הנדרשים לקיום "צדק חברתי".
