X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  כתבות
ד"ר עומר לנס מרצה   |  סמינר הקיבוצים
לאחר הלידה ניתן לעזור להורים בכל מה שנוגע להתעסקות שמסביב, אך עם דגש ברור על המטלות שמסביב, דוגמת עזרה בקניות לבית, הסעות לאחים הגדולים, עזרה בנקיונות חשוב להימנע משחרור האם ממטלות שנוגעות באופן ישיר בחיזוק הקשר שבינה ולבין התינוק
▪  ▪  ▪
מומלץ לפנות לטיפול נפשי [צילום: AP]

כחברה מסורתית, אנו נתלים בכל מחיר ב"מיתוס אהבת האם", לפיו אימהות (וגם את האבות), תמיד תמיד אוהבות ורק אוהבות את ילדיהן. קשה לנו לקבל את העובדה שלהורים יש גם רגשות קשים כלפי ילדיהם, ובוודאי לקבל את האפשרות כי אם מסוגלת להפקיר את ילדיה. לכן, הצורך המיידי שלנו כחברה הוא לקטלג את אותן אימהות כחולות נפש שאינן שפויות בדעתן.
בואו נודה באמת. לכל אחד מאיתנו כהורים ישנם רגעי פנטזיה שבהם היה רוצה להשאיר לרגע את ילדו ולברוח לחופש בחו"ל. כל הורה מפנטז לעיתים בשלב מסוים על משהו שיגיע וייקח את ילדנו מאיתנו רחוק ויקנה לנו רגעי חופש. העניין הוא שאצל ההורה הסביר, רגעים אלו הינם מעטים, ניצוצות, בגדר פנטזיה לעיתים אפילו לא לגמרי מודעת. אך ישנם מקרים נדירים של חציית קו אדום, מקרים שבהם הורים מיישמים את הפנטזיה, ומנפצים את מיתוס "אהבת האם" לרסיסים.

דיכאון לאחר לידה

מהו אותו דיכאון לאחר לידה שבמקרי קיצון נדירים אף מביא את האם או האב להחלטה לנטוש ובמקרים קשים של פסיכוזה לאחר לידה אף לרצוח את היקר להם מכל?
אם נחשוב על ציר דמיוני, בקצה שלו קיימת תופעה נורמלית ושכיחה הנקראת "בייבי בלוז" שממנה סובלות 85% מאימהות. במצב זה המופיע בדרך-כלל כ-48 שעות לאחר הלידה, יש מצב רוח מדוכדך הנמשך יום או יומיים. בקצה השני של הציר, קיימת תופעה הנקראת "פסיכוזה לאחר לידה", המופיעה אחת ל-50 אלף מקרים. במקרה זה, האם מאבדת את שפיותה ואת החיבור שלה למציאות. באמצע ציר זה, קיימת אותה תופעה הנקראת "דיכאון לאחר לידה", המופיעה אצל 15% מהנשים ובקרב 7% מהגברים שזה מכבר נולד להם תינוק.
"חוק השלישים" בעגה הפסיכולוגית אומר, כי רק שליש מאלו שסובלים ממחלת הדיכאון, מאובחנים כבעלי דיכאון ורק שליש מתוך המאובחנים, זוכים לקבלת טיפול הולם. בנוסף, כמובן שלא כל האימהות שנוטשות את ילדיהם, סובלות מדיכאון שלאחר לידה ולא כל אלו שסובלות מדיכאון שלאחר לידה נוטשות את ילדיהן.
במרבית המקרים, דיכאון שלאחר לידה מתחיל עם תקופת ההריון, אך כמעט תמיד רק לאחר זמן משמעותי מרגע הלידה, האם או סביבתה מבינים בדיעבד שמדובר בבעיה שיש להתייחס אליה בחומרה. הסיבה לכך נובעת מהרצון של אותן נשים הרות להסתיר בכל מחיר את התחושות הקשות והחרדה המציפות אותן. הן חשות בושה גדולה ורגשות אשם חזקים כלפי חוץ מהיותן במצב דכאוני דווקא בתקופה של ציפייה והתרגשות לקראת הולדת פרי בטנן. במקום תחושה של שמחה ואושר, הן חוות תחושות של אבדון. אותן נשים אינן מצליחות להתחבר אל העובר ולתינוק הנולד.
טיפול בתינוקות בני יומם דורש התמסרות מוחלטת, מכיוון שבחודשים שלאחר הלידה התינוק תלוי בצורה טוטלית באם. האני והצרכים של האם מתבטלים. האם חשה שהאישיות נמחקת. אין זמן ומקום לקיום צרכים בסיסיים, דוגמת אכילה, שינה, מקלחת ובכל מקרה אחר שלא היה מדובר בתינוקן, הן היו חשות ובצדק זעם רב כלפי האובייקט החדש השולל מהן את החופש והמרחב הבסיסים.
כשתינוק נולד, אימהות (וגם אבות) עוברים תהליך ביולוגי ופסיכולוגי שגורם לשינויים רגשיים משמעותיים. המאפיינים אצל האישה כוללים: רגישות יתר, שינויי מצב רוח קיצוניים, שינויים דרמטיים בחוויה החושית כגון: שינוי בתחושת המגע, הריח והטעם. בנוסף, מופיעה תופעה שבעממית נקראת "טפשת הריון", הכוללת קשיי ריכוז, בלבול, אובדן עניין בבית ובחברים. הפסיכוניאליטיקאי דונלד ויניקוט כינה את המקור לכל השינויים הללו - "מחלה נפשית נורמלית".

טיפול ואבחון

במצב של דיכאון לאחר לידה, לא קיימת הזדהות אמהית עם התינוק. לעיתים האם חשה סלידה ושנאה כלפי התינוק שגוזל ממנה את צרכיה הבסיסיים. אותן תחושות מעלות עוד יותר את מפלס האשמה והשנאה העצמית המעצימה עוד יותר את תחושת הדיכאון. איך יכול להיות שאני שונאת תינוק שנשאתי ברחמי במשך תקופה ארוכה? המקור לדיכאון הוא העובדה שאותה "מחלה נפשית נורמלית" לא מתפתחת. תהליך זה מתחיל בטרמסטר האחרון של תקופת ההריון ואמור להסתיים בערך ארבעה חודשים לאחר הלידה. כשהוא לא מתפתח כראוי, קיים חשש להתפתחות הדיכאון שלאחר הלידה.
מרבית הנשים חוות את בטנן התופחת כסמל ועדות לעוצמתן הנשית וליכולת שלהן להפרות ולהעמיד דור המשך של צאצאים. כבר בתקופת ההריון, חל השינוי הבילוגי והרגשי ומתחזק הקשר בין האם לעובר. במקרים שהתהליך הרגשי של "מחלה אמהית נורמלית" לא מתקיים, תמשיך האישה את חייה ללא כל שינוי, תעבוד במלוא המרץ עד הדקה ה-90, לא תדבר על העובר ובמידת מה תתכחש לתהליכים הפיזיים הביולוגיים שעוברים על גופה.
כדי לאבחן מבעוד מועד מצבי דיכאון הנוגעים ללידה, חשוב לשאול ולתת לגיטימציה לחוויות הרעות ולשינויים ההורמונליים שחווה האישה במהלך הריונה. תקופת ההריון טומנת בחובה מפגש מסועף של רגשות, חרדות וקשיים נפשיים רבים.

מה עושים?

לאחר הלידה, אנחנו יכולים לעזור להורי התינוק בכל מה שנוגע להתעסקות שמסביב, אך עם דגש ברור על המטלות שמסביב, דוגמת: עזרה בקניות לבית, הסעות לאחים הגדולים, עזרה בנקיונות וכדומה.
עם זה, חשוב להימנע משחרור האם ממטלות שנוגעות באופן ישיר בחיזוק הקשר שבינה ולבין התינוק, דוגמת: האכלה, החתלה, רחיצה. החלפת תפקיד האם והאב ושחרורם באופן גורף מתפקידיהם האמהיים הבסיסיים, מחריפה ומעצימה את התהליך הדיכאוני ואת הקושי בהתחברות לתינוק. בנוסף, מומלץ לפנות לטיפול נפשי שנמצא כיעיל מאוד בטיפול בתופעה. לעיתים מומלץ גם שילוב של טיפול תרופתי קל במקביל לטיפול השיחתי שבהחלט יכול להשלים את הטיפול הפסיכולוגי.
כיום נהוג לזהות גם אצל גברים דיכאון שלאחר לידה. אומנם הוא פחות שכיח וסימנים קצת שונים (למשל התרחקות מהבית לאחר הלידה, רגזנות, מצב רוח רע, קנאה בתינוק שמקבל תשומת לב רבה, בריחה לעבודה מרובה), אך הוא פוגע לא פחות בתפקוד המשפחה.
כיום ישנם פורומים, מסגרות טיפול ומסגרות תמיכה שנועדו לסייע לאם ולמשפחה במצב זה. קבוצת תמיכה של נשים לאחר לידה הינה כלי יעיל ורלוונטי.
חשוב להדגיש, כי כמו סוגי דיכאון אחרים, גם דיכאון לאחר לידה, הינו תופעה שהטיפול בה כיום יעיל ועוזר מאוד.

הכותב הוא מרצה בכיר בבית-הספר ללימודים מתקדמים בסמינר הקיבוצים. מידע נוסף בנושא ניתן לקרוא בספרו התבוננות נפשית
תאריך:  18/09/2011   |   עודכן:  18/09/2011
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 הדקה ה-90 / Daka 90
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
דיכאון לאחר לידה
תגובות  [ 3 ] מוצגות  [ 3 ]  כתוב תגובה 
1
מנסיון אישי
פינחס148  |  19/09/11 00:47
2
וכשאני הייתי אחרי לידה ואמרתי
לבעלי שאני צריכה   |  19/09/11 14:45
3
הציפייה "לשיא" מתישה...
שמרית  |  2/11/11 23:20
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ש. רוזנבלט, א. ורנר, א. ורנר
אסתמה של העור, או בשמה המקצועי אטופיק דרמטיטיס - הינה תופעה הגורמת ליובש, גרד וסבל רב    מהם הסימנים, איך מאבחנים וכיצד מטפלים? להלן המדריך המלא
מגזין בנקאות
המפקח על הבנקים, דודו זקן, משוכנע כי הבנקים מגיעים למשבר הנוכחי במצב טוב יותר ממצבם ערב המשבר הקודם. בראיון ראשון מאז מינויו לתפקיד מדבר המפקח על הסיכונים לנפילת לווים גדולים, על דרישות ההון מהבנקים ועל מצבם של נוטלי המשכנתאות
ד"ר איתן נחשוני
מקורות הלחץ כוללים: בעיות לא פתורות של שליטה בין בני המשפחה, מי יגיע למפגש ועם מי וכדומה    המפגש לא חייב להיות "מושלם" כמו בעבר    נסו לקבל את בני המשפחה והקרובים כמו שהם, גם את ציפיותיכם מאחרים
זיו יצחקי
בעוד אליהב מעודד מהמרפסת, אבי נכנס לבלקאאוט והתאושש עם קציצות, עמנואל ייבש את הטלה אבל הבין ללב השומר ושי ניצח את הסקפטיות של יונתן רושפלד וחיים כהן    גילי, האישה היחידה שהגיעה לרבע הגמר, נכנעה לשוקרוט של השופטת והודחה
דוריס סטראב אפשטיין
דיוויד בדין, עיתונאי חוקר, ביקר בשבוע שעבר בקנדה ובארה"ב בניסיון לעורר המודעות לתפקיד השלישי של אונר"א המנציחה לדבריו את השנאה לישראל ומונעת הסדר מדינה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il