מוסלמים רבים בהודו נרתעים מלהשקיע בשוק ההון המקומי שרובו מבוסס על ריבית. גופים פיננסיים שונים מנסים לשנות את המציאות הזאת. החלוץ בתחום הוא תאגיד Parsoli. מועצת המנהלים של Parsoli נמצאת במומבאי ןהקבוצה רשומה בבורסה המקומית ובבורסה של אחמדאבאד, עיר עם אוכלוסיה מוסלמית גדולה. קבוצת Parsoli שהוקמה ב-1990, מגייסת הון מוסלמי מקומי וחיצוני לטובת השקעות בכלכלה המקומית. בשנים האחרונות פיתחה הקבוצה מוצרים פיננסיים העומדים בדרישות השריעה, ההלכה האיסלאמית. בהמשך הוקמה מועצת שריעה המפקחת על פעילות הקבוצה ופותח מדד השריעה המשמש גם שחקנים אחרים במימון האיסלאמי. מיזם נוסף של Parsoli הוא פורטל הח'ילאל המאגד את הקבוצות ההודיות הנכללות במדד השריעה שלה. ארבעה בתי השקעות הודיים נמצאים כיום בשלבים שונים של הפעלת מניות איסלאמיות: קרן נאמנות Reliance, חברות UTI, ו-Way2Wealth ולאחרונה גם קרן נאמנות חדשה בשם Edelweiss. חברת UTI פועלת בשיתוף פעולה עם Parsoli. מועצת השריעה של Parsoli תפקח על המוצרים הפיננסיים של UTI שיעמדו במדד השריעה של הקבוצה הוותיקה. קרן Reliance כבר החלה להפעיל שירות חדש המציע מסלולים להשקעה בניירות ערך עבור מוסלמים אמידים בהודו. בהמשך מתכננים ב-Relianceלהשיק תת-קרן איסלאמית. בהנהלת הקרן ממתינים לאישור מהרגולטור. ב-Relianc הכריזו לאחרונה שזאת רק ההתחלה ובעתיד הם מתכוונים להציע מגוון רחב מאוד של שירותים פיננסיים העומדים בדרישות השריעה. בסוף שנת 2010 השיקה הבורסה במומבאי יחד עם חברת TASIS המתמחה במתן שירותי ייעוץ בתחום המימון האיסלאמי, מדד חדש בשם BSE TASIS Shariah 50. במדד הזה ייכללו 50 חברות הודיות מובילות העומדות בכללי השריעה. מנהלי הבורסה במומבאי מקווים שהצעד הזה ימשוך הן השקעות של מוסלמים אמידים בהודו שנמנעו מכך עד לאחרונה והן את המשקיעים העשירים מהמפרץ הפרסי. גם הבנקאות האיסלאמית הזרה לוטשת את עיניה לשוק ההון בהודו. הבנק המרכזי בדלהי דן בימים אלה בבקשת בנק אסיה, אחד הבנקים האיסלאמיים בטורקיה, לפתוח סניפים בהודו. השוק המתפתח יוצר דרישה לכוח אדם מתאים. האוניברסיטה המוסלמית בעיר אליגארה פתחה כבר בשנת 2009 פקולטה לבנקאות ולמימון איסלאמיים. בקרוב מתכננים שם גם להשיק לימודי תואר שני בתחום.

תומכי המימון האיסלאמי טוענים שכלכלת הודו בשלה מאוד להטמעת השיטה. ד"ר שאריק ניסאר הוא אחד מראשי חברת TASIS שייסדה את המדד האיסלאמי החדש בבורסה של מומבאי. לפי מחקר שערך, מתוך כ-1,000 חברות הרשומות בבורסה הלאומית של הודו, 335 עומדות בדרישות השריעה. ההון של החברות הללו מוערך בכ-60% מההון הכולל של החברות הרשומות בבורסה. חברת 'איידאפה השקעות' מעניקה דירוג לחברות ההודיות בהתאם לעמידתן בכללי השריעה, החל מהימנעות בהשקעה בעסקי אלכוהול ותועבה, וכלה במסחר נטול ריבית. על סמך המידע הזה החברה מייעצת לאוכלוסיה המוסלמית היכן להשקיע. אשראף מוחמדי, מנכ"ל החברה, טוען כי 80% מבתי העסק בהודו ממילא עומדים בדרישות השריעה. לדעתו בבורסה של ממובאי רשומות יותר חברות כאלה מאשר בכל המזרח התיכון ובפקיסטן יחד.

לא הכל מתלהבים מהתפתחות הבנקאות האיסלאמית בהודו. הרשות ההודית לניירות ערך מטפלת באטיות ובחשדנות בכל בקשה של בית השקעה איסלאמי להשקת מוצר חדש. ברשות טוענים כי חוג המשקיעים בתחום מצוצמם מאוד. נוסף על כך, יש חשש כי תהליך בדיקה של התאמת עסקים לדרישות השריעה יתנהל בשיטות לא ראויות המנוגדות לדמוקרטיה המקומית. גם החובה של העסקים האיסלאמיים להפריש כספים לטובת קרנות צדקה מעוררת חשד שהצדקה הזאת תגיע לגופי טרור. חברת Taurus Asset Management שהגישה לרשות לניירות ערך בקשה לפתיחת מסלול מניות איסלאמיות, משכה לבסוף את בקשתה. שמועות עקשניות טוענות כי החברה חזרה בה רק בגלל התהליך המסורבל שדרש ממנה הרגולטור. כדי לפתוח בנק איסלאמי מקומי בהודו נדרשים שינויי חקיקה. ניסיונות כאלה נעשים אך הדרך עוד ארוכה. בשנה שעברה היה אמור להיפתח בנק איסלאמי ראשון בהודו במדינת קראלה. לפי התכנון, קבוצת אל-בראקה מבחריין הייתה אמורה להחזיק ברוב המניות, ו-11% מהמניות היו אמורות להיות בידי התאגיד הממשלתי KSIDC. התוכנית כבר אושרה על-ידי הדרג הפוליטי המקומי. תחילה הפרויקט היה אמור להיות רשום כבית השקעות שאיננו בנק ולכך לא נדרשים שינויי חקיקה. בהמשך תוכנן להשלים את תהליך החקיקה, להכריז על הגוף החדש כבנק איסלאמי ולהרחיב את שירותיו בהתאם. התהליך איננו פשוט שכן שינויי חקיקה כאלה בפרלמנט המקומי טעונים אישור מהפרלמנט המרכזי. עשירים הודיים ממוצא מוסלמי המתגוררים מחוץ לגבולות המדינה הביעו התעניינות רבה בפרויקט החדש. גם ראשי הקהילה המוסלמית בקראלה, המהווה כאמור רבע מהאוכלוסיה המקומית, התלהבו. אך התוכנית נתקלה בקשיים. ד"ר סובראמאניאם סוואמי, מנהיג מפלגת ג'נאטה ההינדית ושר לשעבר, עתר לבית המשפט העליון של קראלה בדרישה להקפיא את הפרויקט. סוואמי טען כי השתתפות גופים ממשלתיים בהקמת בנק איסלאמי מנוגדת לחוקה החילונית של הודו. השופטים הוציאו צו ביניים המורה להקפיא את קידום הפרויקט עד להשלמת הדיונים בעניינו. הדיונים בבית המשפט הסתיימו בפברואר השנה בפסיקה המבטלת את ההקפאה. השופטים ציינו כי השתתפות של גופים מטעם ממשלת קראלה אינה סותרת את החוק ההודי. "אף שהגוף החדש שאמור לקום בקראלה הוא בנק איסלאמי", פסקו השופטים, "להשתתפות הממשלתית בו יש בסיס מסחרי בלבד, ותעמולה דתית לא נמנית בין מטרותיו". השופטים קבעו שהעניין גם לא סותר את אופייה החילוני של הודו המעוגן בחוקתה. אם כן, פסק הדין של בית המשפט בקראלה נתן אור ירוק להקמת הבנק האיסלאמי במדינה אך כל עוד שינויי החקיקה לא התבצעו הדרך לכך עוד ארוכה. גם בקשמיר יש תוכניות לפתוח בנק איסלאמי. ג'מעת אחלו חדית', תנועה איסלאמית קיצונית הדוגלת בהחלת חוקי השריעה בחבל ובניתוקו מהודו הכריזה לאחרונה על כוונתה לפתוח בנק כזה. זהות המבקשים להקים בנק איסלאמי בקשמיר לא תעורר ככל הנראה התלהבות רבה מצד הממשלה המרכזית אך יש לציין כי החוקה ההודית מעניקה לקשמיר אוטונומיה רחבה מאוד. החוקים והצווים של הרשויות המרכזיות בהודו לא תקפים בקשמיר כל עוד הפרלמנט המקומי לא מאשרר אותם. על כן, אם יחליטו בקשמיר לחוקק חוק המאפשר פעילות בנקים איסלאמיים יתקשו הפוליטיקאים בדלהי לבטלו. הלחץ לקידום המימון האיסלאמי בהודו השפיע גם על הדרג הפוליטי. שני גופים שונים בחנו את פתיחת ענף הבנקאות האיסלאמית בהודו על-פי בקשתו של ראש הממשלה, מאנמוהאן סינג. הוועדה לשינויים מבניים בשוק ההון בראשות פרופסור ראגהוראם ראג'אן החלה לפעול כבר בשנת 2008 והמלצותיה הוגשו בשנה שעברה לסינג. בין היתר, היא המליצה לאמץ "בנקאות שאינה מבוססת ריבית". המילה "איסלאם" לא הוזכרה במפורש בהמלצותיה. גם קבוצת מחקר בבנק המרכזי של הודו הגישה את המלצותיה בשנה שעברה. על-פי ההמלצות האלה, פתיחת ענף הבנקאות האיסלאמית בהודו מנוגדת לחלוטין לאופייה של המדינה, לחוקיה ולטיב הכלכלה שלה ולכן יש לדחות את הניסיונות האלה על הסף. ראש הממשלה סינג טרם הכריע בנושא ורבים בהודו ומחוצה לה ממתינים להחלטתו.