בעולם המערבי, מחלת חניכיים היא הגורם מספר 1 לאובדן שיניים. רוב האנשים לא מודעים לבעיית החניכיים - לרוב היא לא מלווה בכאב, ואל דימום בחניכיים מתייחסים כאל משהו שאפשר לחיות איתו.
BIG NO! אני מתייחסת לפה כאל שער של הגוף. חניכיים בריאות צריכות להיות צמודות לשיניים עם מרווח מקסימלי של 3 מ"מ. החניכיים אמורות לאטום את צוואר השן באופן מיטבי כדי שחיידקים לא יפלשו לגוף ולמחזור הדם.
בפה קיימות שתי מערכות עיקריות - השיניים והחניכיים. חלק מהאוכלוסיה סובלת מבעיות חניכיים וחלק מבעיות שיניים. לצערי אני נוכחת, כי גם צעירים הנושקים לגיל 40-30 ומתפארים בכך שאין להם אף סתימה בפה, סובלים לרוב מבעיות חניכיים. אנחנו בעידן שהמודעות והידע זמינים לנו, ויש לנו במרפאה את מירב הפתרונות על-מנת למנוע ולטפל.
מניעה היא בלתי מדידה. מחקרים סטטיסטיים מראים, שאנשים שהולכים לשיננית ומטפלים בשיניים באופן שוטף, נמצאים בסיכון קטן פי 5 לאובדן שן בגילאי 60-30 לעומת אנשים שלא.
מבחינה כלכלית, כשאדם משקיע 1,000 שקלים בשנה על היגיינת הפה שלו, שזה כולל 4-2 טיפולי שיננית ואביזרים (מברשות, אביזרים בין שיניים ושטיפות פה), הוא יכול להימנע מאובדן שן שעלות השיחזור שלה יכולה להגיע ל-10,000 שקלים (עקירה, תוספת עצם, שתל, מבנה וכתר). שלא נדבר על אי הנוחות הכרוכה בכך.