ישראל מחדשת שוב ושוב את מעגל האלימות ברצועת עזה, ומסרבת להתעלם מהשקט היחסי ששורר באזור, דהיינו, שתיים-שלוש רקטות על יישובי ספר סביב הרצועה, ופתאום מתעוררת הזיקפה הלאומית של הממשלה העלובה שלנו והם מחליטים להגיב כי "לא יהיה ירי על תושבים". ברור שבנימין נתניהו מבקש למנוע ולהחריב את הצהרת העצמאות הפלשתינית, והוא יעשה הכל כדי למנוע זאת, וכדי להשאיר את הכיבוש ואת הרצח וההרג של חפים מפשע. הנה ההוכחה. צרפת וגרמניה הן דוגמאות מצוינות לשתי מדינות שטבחו באזרחיהן במשך שנים, וכעת ילכו שניים יחדיו, וגר פריץ עם ז'אן ועם קלודט בקומונה והטיפו לשלום עולמי ולאהבה ללא גבולות. העניין הוא שפריץ, ז'אן וקלודט עברו תהליך של חילון, ואם ינסו לכפות, בשל נטייתם הקולוניאליסטית המערבית, את אורח חייהם על אחינו מהמזרח, עלולים אחינו מהמזרח להיאלץ להשיב באלימות, ולמול את קלודט (לאחר אונס לשם הלקח), לסקול את פריץ ולתלות את ז'אן ממנוף גבוה (כפי שמהנדס אירני חובב מנופים נוהג לעשות, כשנכפית עליו הסיטואציה). עלינו להכיר בעובדה שישראל הייתה מאז ומתמיד שורש הרע באזור, עוד לפני שהוכרזה עצמאותה. בשנים 1919 ו-1920 נכפתה על הפלשתינים שליטתם של הבריטים והצרפתים, וכאשר התברר להם שהיהודים מתכננים להקים מחתרת אלימה בשם "ההגנה" (בשלהי 1920), הם יצאו בפעולות הגנה שונות, שבמהלכן מצאו את מותם במקרה קרוב לשישים יהודים, ויותר מארבע-מאות נפצעו, רכושם נבזז וכולי. בשנת 1929 שוב לא עמדה לפלשתינים הברירה, ובראותם כי היהודים הלאומנים ביקשו להתפלל על רחבת הכותל תוך הפרדה בין גברים לנשים וחילול העקרונות המקודשים לאיסלאם, נאלצו להתגונן ולטבוח את יושבי חברון, צפת, עזה ועוד, במה שכונה על-ידי הלאומנים היהודים "פרעות" תרפ"ט. שנאה היא כלי פוליטי חזק מאוד, וישראל משחקת במשחק הזה שכל מטרתו היא לפורר את לאומיותם של הפלשתינים ואת רצונם לעצמאות. זו הסיבה שתוכנית הלימודים בישראל רוויה שנאה כלפי הערבים ועמוסה לעייפה בעיוותי היסטוריה, זו הסיבה שתוכניות ילדים רבות בטלוויזיה מטיפות ללאומנות קיצונית ולהקרבה עצמית על מזבח האידיאולוגיה. זו הסיבה שרבנים רבים (בארץ ובעולם) נושאים דרשות ביום שישי ובהן הם קוראים לשלילת זכות החיים של כל כופר בדת משה, ומי שסבור כי אין קשר בין הרבנים (גם אלה שקוראים לעצמם "אנטי ציונים") ובין הממשל - נפל בפח שהם טמנו לו. לא רק זה, אלא שישראל עוסקת ללא הרף בשכתוב ההיסטוריה ומחיקת הנוכחות הפלשתינית במזרח התיכון. לא סתם מרבית החוקרים והארכיאולוגים הם אנשי דת נוצרים - הרי חלק מהסיבה לקשור בין מעשיות התנ"ך למקומות בישראל קשור בניסיון לקדם אג'נדה משיחית נוצרית-יהודית. ומי יוצא נפסד מכל זה? בדיוק! אותו עם קדום, הפלשתינים. אגב - בדיוק אותם חוקרים הם אלו שמנסים למכור לנו (באמצעות דוחות ומסמכים ורישומי אוכלוסין כוזבים) כי לפני מה שמכונה "העלייה השנייה", הארץ הייתה שוממה ונידחת, לא היו כאן כמעט ערבים, ושמספר היהודים והמוסלמים בירושלים היה שווה זה לזה, כאילו לא התקיימו כאן דורות על גבי דורות של ערבים פלשתינים שורשיים, נצר למשפחות א-כורדי, אל-עירקי (או עריקאת) וכולי. אפשר להוסיף לעניין הזה את שכתוב ההיסטוריה לגבי נושאים רבים אחרים, כמו באתר הזה. יש הבדל בין אויב לאויב, יש הבדל בין החמאס לבין הפתח, ולא רק בהתייחסות לישראל. ידוע כי החמאס, למרות שהוקמה וטופחה על-ידי הממשל הציוני, היא תנועה חברתית בעיקרה. זו הסיבה שההמונים מצביעים עבורה וכנראה ימשיכו להצביע. לגבי הפתח - יש בעיה קלה לאבו מאזן, שכן הוא הודיע שיתפטר מתפקידו כיו"ר הראשות עד חודש ינואר 2009 (כאן, בפסקה הראשונה). ממשלת ישראל, כשהיא מביטה על גאוותה הלאומית ומתפארת למי יש יותר גדול, מתעלמת מקוד הכבוד של הערבים, מהבדלי התרבות בינינו, ומהעובדה שאם פוגעים בכבודו של בן-המזרח, המעשה חמור ועלול לגרור פעולות תגובה אלימות. לכן, סירובה של ממשלת ישראל לגשת למשא-ומתן בהתאם לתנאים המוקדמים של הפלשתינים לא מובן ואף מסוכן לחברה הדמוקרטית בישראל. כל סירוב ישראלי, כל בנייה בשטחים, רק מחזקים את השנאה של הפלשתינים כלפינו, ולא, מרביתם כלל לא בוחרים לשנוא אותנו, אך הממשלות שלנו כופות עליהם את השנאה. העניין, שישראל מצליחה להציג את עצמה כאילו היא זו שהציעה הצעות מרחיקות לכת, והפלשתינים הם העיקשים שמסרבים להתפשר. האם הייתם מתפשרים על הלאומיות שלכם? האם הייתם מתפשרים על רעיונות מהותיים בהגדרתכם כעם? הרי אפילו אהוד ברק, מר ביטחון בכבודו, אמר שהיה מתגייס לשורות ארגון טרור אילו היה נולד כערבי. מה הפלא שהפלשתינים מסרבים לכל דבר שממשלת ישראל "מציעה" להם, תוך שהיא דורשת מהם לוותר על עקרונות חשובים ורבים כל-כך? מה הטעם במשא-ומתן מסוג זה? דבר נוסף - לדעתי זוהי התנשאות ישראלית טיפוסית לנהל "משא-ומתן" על בסיס רכוש שאינו שייך לך. עכשיו יאמרו לי הלאומנים, "אבל ארגון אש"ף הוקם ב-1964, ולא לאחר מלחמת 1967", כאילו שלפני כן לא גורשו ערבים מהבתים שלהם. ובכן - גם לפני כן נעשו מעשי טבח נוראיים בערבים. העובדה שבית המשפט פסק לטובת לוחמים משנת 1948, כאשר תדי כ"ץ פרסם את מעשי הטבח בכפר קאסם, מוכיחה כמה המערכת אצלנו רקובה. גם העובדה שהתגלו פערים בין העדויות המוקלטות ובין עבודת המחקר שלו מוכיחה כי מדובר בקנוניה, שכן הערבים שהוקלטו פחדו לספר את האמת. כל עוד ממשלת ישראל ומדינת ישראל לא מקבלות את הנראטיב הפלשתיני, של הפלשתינים תושבי הגדה ושל הפלשתינים אזרחי ישראל, לא יהיה מקום לדו-קיום ולשלום אמיתי. כל עוד ישראל ממשיכה לנהוג כמו דיקטטורה חשוכה, ולהפלות את הפלשתינים אזרחי ישראל, ולמנוע מהם זכויות בסיסיות כגון הזכות לרפואה, האפשרות להשכלה גבוהה, הזכות לבחור ולהיבחר למוסדות השלטון, הזכות לשלטון מקומי וכולי, אל לה, למדינת ישראל, להצר על כך שהפלשתינים אזרחי ישראל נדחקים לפינה ומביעים שנאה ותיעוב כלפיה. מתי מדינת ישראל תתחיל לשאת באחריותה לגבי הפליטים הפלשתינים המצויים במחנות הפליטים במדינות זרות? ראו למשל האתר הבא. מדינת ישראל צריכה להכיר בתרבות המזרח-תיכונית שבתוכה היא נמצאת, ולהתאים עצמה לקודים החברתיים. אסור למדינת ישראל להתחיל להתגרות ללא הרף באחינו מן המזרח, כי אז הם ייאלצו להגיב ושוב ניגרר לאלימות. נא לא לשכוח שלמרות אנשים שחושבים כך, יש חשיבות רבה לפתרון הסכסוך הישראלי-פלשתיני עבור המזרח התיכון כולו. כשייפתר הסכסוך הזה והפליטים הפלשתינים ישובו לבתיהם החוקיים מזה דורות, לא תהיה עוד סיבה לשנאה בקרב העמים הרבים. העניין פשוט: כשייפתר הסכסוך, לא יהיו לאמריקנים שליטה או ניסיון לדריסת רגל במזרח התיכון, שכן לא יהיה טעם בארגוני הסיוע השונים. כשלא תהיה להם דריסת רגל, הם לא יוכלו להסית את ההמונים האחד כנגד השני, וכך העירקים יחדלו לטבוח אחד בשני, הסודנים, הירדנים, התימנים, הבחריינים, הסורים, המצרים וכמובן הכורדים והטורקים. אבל לכוחות המערב הקולוניאליסטי (ארה"ב וישראל בעיקר) יש אינטרס בחרחורי המלחמה הללו, כך ניתן לפקח על מחירי הנפט ולשעבד את אזרחי מדינות המערב יותר ויותר לזהב השחור, ולגזול מהם את חירותם (כיצד יורד מחיר הנפט, ובכל זאת מחיר הדלק עולה?). אי-יציבות במזרח התיכון = יציבות למשטר הקולוניאליסטי. למען הסר ספק ולמען פעילים בארגוני זכויות הדם: כותב שורות אלו כתב את הדברים באירוניה, ולא מתוך כוונה להצטרף לשורות ארגוניכם השונים.