מאמר זה אמור להתמקד בעזרתו האדיבה של זרקור חזק - על מהות הבעיה של חיינו. בכוונת מכוון התכוונתי לבעיה אחת מרכזית – כי היא המדרדרת אותנו לכל יתר הבעיות בחיינו. להבדיל מניסיונות קודמים לתת פתרונות – נראה כי הפעם עדיפה ההארה להישאר רטורית.
הידעתם שכל דבר טוב שמערבבים יותר מדי – מתקלקל? אם ידעתם, למה הרסתם? אם לא הרסתם בעצמכם, למה איפשרתם לאחרים להרוס? בואו ניקח את השאיפות האמיתיות שלנו, אלה שבלב, ונראה כיצד הצלחנו להרוס אותן עוד טרם הגיעו לחודש התשיעי.
התחלנו עם החרם על הקוטג'. משום מה זה הצליח לתפוס כותרות, ואפילו הראה סימני הצלחה. מה עשו יוזמי המחאה הזו? מיד עטו על עצמם ארשת חשיבות, ופנו במסיבת עיתונאים (לא פחות) להודיע לעם ישראל שכעת פנויה דרכם לחרם על עוד אינספור מוצרים אחרים שגם הם נמכרים במחירים מופרזים (לדעתם, ולדעת כל אחד שמבקש על כל דבר זז... הנחה). התוצאה? ירידת מחירים "בולשיטית" יזומה בעיקר על-ידי טייקוני החברות המובילות במשק – וכולנו "הרווחנו" שקל פה, שקל שם... ובסך-הכל הוצאנו הרבה יותר – אם לא כאן, אז שם.
המשכנו עם המחאה על מחירי הדלק. טוב, כאן כבר היה לממשלה הרבה יותר קל. ניסיון הקוטג' הבהיר לקוסם שהכל דיבורים לטובת צילומי שער על שבועונים, ומיד הוריד את מחירי הבנזין ב-20 אגורות... כדי להעלותו שוב בחודש שלאחריו. איך, מה, מי? – לא חשוב. העיקר שבתווך בלבולי כלכלת הכפר הגלובלי – אנחנו ממלאים מיכלי דלק במחירי זהב.
אז קמה לה המחאה הגורפת (שוב, הכל בדחיפה מושלמת של אינטרסנטים בתקשורת), אבל העם קנה את פיצוח הקוד הסודי שבליבו. לא היה אחד שברגע הראשון לא הרגיש שהנה הגיעו ימי המשיח: "העם דורש צדק חברתי" יצאו כולם כמסוממים לרחובות. מה הייתה הדרישה הראשונית, הבסיסית, המובילה? הורדת מחירי הדיור בישראל!
אבל מפה לשם, מגילויי האינטרסים שדחפו... ומכל מיני עניינים נלווים (הכל היסטוריה) – התחילו התהיות שהביאו לצורך המיידי לספח לדרישת הדיור את כל יתר הגחמות הפרטיות והאחרות של כמעט כל ישראלי מצוי: נכים, חד-הוריות, גני ילדים, מס הכנסה, סטודנטים... והרשימה שהתחילה איפשהו...מעולם לא נסגרה.
בואו נודה על האמת: היינו מטומטמים, וכעת אנחנו אותו דבר – רק עם דיפלומה. שוב סליחה. הפעם נשארה הבעיה רטורית במובן הזה שיהיה צורך להתחיל להפעיל את תאי המוח שטרם השתמשנו בהם עד כה, והעדפנו ללכת תמיד בדרך הקלה שמזכירה יותר את עגל הזהב על כל השלכותיו.