עברה לה עוד שנה על מדינתנו הקטנטונת, שנה לא פשוטה: מצד אחד שנה שבה נאלצנו להתמודד אל מול אימוים מרובים (חלקם איומים שאפילו לא הכרנו), נאלצנו להתמודד עם הטרור הרקטי שהמשיך להכותנו חזק יותר ויותר, נאלצנו להתמודד עם "ידידים" שמפנים אלינו עורף ונאלצנו להתמודד אל מול נשיא אמריקני עוין. נאלצנו להתמודד עם טרור הסברתי ועם טרור בדמות זריקת אבנים, דקירות, יריות ופצצות, נאלצנו להמשיך ולראות את אחינו נמקים כל אחד בכלא משלו, נאלצנו להמשיך ולחזות במעשיי שחיטויות, בפשע משתולל ועוד.
מן הצד השני הצלחנו להתמודד עם חלקים מהאיומים לא רע בכלל, הראנו לעצמנו שאם נעמוד על שלנו ננצח, שאיננו מבודדים בעולם כמו שמנסים לצייר אותנו, שכן יש חלקים בעולם שנגדנו, אבל, ישנם גם כאלו שבעדנו. הצלחנו להתמודד מול אחד מהנשיאים הקשים ביותר שידענו ולגרום לחברינו בארצות הברית לפעול בעדנו ונגדו בענייננו בהצלחה לא רעה בכלל, והצלחנו לנטרל את "איום ספטמבר" בתקווה שנשכיל למנף אותו לטובתנו. הצלחנו להמשיך ולבנות במחוזתינו, הצלחנו להתקדם עוד צעד אל עבר כלכלת שוק רגישה.
העתיד שבפתח
בתקווה שבשנה אשר באה אלינו נשכיל להפעיל את כל הקלפים שבידנו, נחזק את עצמנו עוד יותר ונגיד לעולם שאנחנו כאן בעלי הבית, שאנחנו עושים את מה שטוב לנו, נספח את ההתיישבויות בדגש על שטחי C ונסביר לאבו מאזן שאנחנו לא מוותרים על שום גרגר מאדמתנו. בתקווה שנעמוד איתנים אל מול כל האויבים שלנו, בתקווה לשקט לתושבי הדרום ובכלל לכלל המדינה, בתקווה לשנה של שגשוג והצלחה, בתקווה שהצבא שלנו יחזור להיות צבא חזק ומתפקד, ולא צבא שמונעים ממנו לפעול ופוגעים במרקם שלו, בתקווה שנמשיך ונוביל את המדינה לשוק חופשי בעל רגישות חברתית,בתקווה שנצליח למגר את הפשע שבתוכנו, בתקווה שנטפל בכל העוולות והשחיטויות, בתקווה שנזכה לראות את אחינו כאן - ביחד איתנו: שגלעד ופולארד יחזרו אלינו, שיהיו כאן לידנו (מבלי שנסכן את ילדנו), בתקווה שנוכל לתת לניצולי השואה שנים אחרונות של חיים בנחת לאחר כל כך הרבה זמן של פחד ועוני, ושנוכל להביא להם את הכבוד הראוי.
שנשכיל לחזק את הקשרים שלנו עם חברנו, וכמובן-את הקשרים ביננו לבין עצמנו, לבין אחינו, שנזכה השנה להתחיל ולהביא את השקט כך שבשנה הבאה נוכל לשבת בשלווה ובנחת ללא כל פחד -ולהיות באמת עם חופשי בארצנו-ארץ ישראל.
