לאדם הפשוט הישרדות היא דרך להביע חיים פשוטים, נוחים. לא לרוץ כל היום אחרי הזנב בשביל להרוויח עוד שקל. כל מנהל זוטר בעבודתו, יודע שלשרוד זה לא מספיק. צריך לשאוף להתקדם כל הזמן. "מי שלא הולך קדימה, הולך אחורה". צריך לחפש איפה אפשר להתייעל, איפה אפשר לפתוח תחומים חדשים, לקוחות חדשים, עיסוקים נוספים. לעומת זאת, ראש הממשלה שלנו נוהג כאחרון הפועלים. הכל קורה מסביב, ושום דבר לא מנוהל, הוא מתנהל.
בשביל להחזיק קואליציה צריך לשחד את המגזר החרדי, שורדים ומעבירים סכומי עתק מתקציב המדינה למגזר, גם אם בדרך מעודדים ילודה במגזר הבדואי והערבי. האוצר מוביל מהלכים של מיסוי עקיף קיצוני, שום בעיה. נשרוד את הפגנות ההמונים עם פרופ' טרכטנברג שיעשה הצגה שלא תשנה כלום במהות. שר הפנים מפגין שרירים ועושה שעון חורף בתחילת אוקטובר, עוברים גם את זה. הציבור שוכח.
מכריזים על אישורי בנייה (נכונים כשלעצמם), בעיתוי בעייתי ברמה הבינלאומית, שורדים. שר החוץ משתולל, שורדים. הרופאים המתמחים עומדים להתפטר בהמוניהם, שורדים. עובדי הנמלים משתוללים, עובדי הרכבת משתוללים, שורדים. יוצא החוצה ששרה לא לגמרי יציבה, שורדים. החינוך מתדרדר והולך, נקטין את הקריטריונים לבגרות, נעשה הצגה של שיפור, נשרוד.
נתוני הפשיעה מחמירים, נשחק עם הנתונים, נשרוד. תאונות הדרכים מחמירות, נעבור לנושא אחר, נשרוד. הפזורה הבדואית משתוללת, זה קורה כבר הרבה זמן, נשרוד עוד קצת. מינהל מקרקעי ישראל לא משחרר קרקעות, נעשה תרגילים כאילו עושים, נשרוד. חברת החשמל מנוהלת על-ידי העובדים לטובת ציבור העובדים הרחב, נשרוד. המתנחלים משתוללים כמו במערב הפרוע תחת הכותרת "תג מחיר", נשרוד. בכל תחום עשייה ממשלתית, תגלו את מדיניות ההישרדות.
לא צריך כיוון, לא צריך דרך, לא צריך חזון. נביא איזה נאום יפה באו"ם, נמשיך לעשות ג'אגלינג ונשרוד על הכיסא. ביצוע מושלם. איפה מחיאות הכפיים?
מחיאות הכפיים צריכות לבוא בהפגנת ההמונים ב-29 באוקטובר.
