היו כאלה שהרימו גבה נוכח העובדה שקורב הוא זה שהפך לשחקן החוד בפרשה, ולא למשל פרקליט המחוז
אלי אברבנאל. הרי גם מנימוקים של אחריות וגם מנימוקים של יוקרה אישית ומקצועית, הציפייה הייתה שהגורם הבכיר ביותר הנוגע לפרשה הוא שינהל את התביעה. מדובר בתיק נגד ראש
ממשלה. האחריות היא לא רק של פרקליט המדינה לדור אלא קודם כול של אברבנאל.
אך כאשר אברבנאל נשאל על כך, מתברר שדווקא שיקולי האחריות הם שהניעו אותו להציב את
אורי קורב בחזית ולהחזיק אותו שם. "בגלל שיקולי יוקרה אני אקח על עצמי את החקירה, כאשר אורי קורב בקי בה הרבה יותר?!" הוא נשמע אומר. ספק אם בכל ריבוי עיסוקיו כפרקליט המחוז יכול היה אברבנאל לנהל את התיק באותה רמה כמו קורב, ואכן אם היה לוקח על עצמו את הנושא זה היה רק משיקולים לא ענייניים. כמו למשל להיכנס להיסטוריה כמי שחקר ראש ממשלה על דוכן הנאשמים. אברבנאל אמר: "לא אתפשר על איכות ניהול התיק רק בגלל ההזדמנות להאדרה עצמית".
נראה שעד עכשיו אין לו סיבה להתחרט על האסטרטגיה שנקט. הוא מתואר כמאמן שיושב אומנם על הקווים כאשר אורי קורב-ניצב על המגרש ברחבת היריב, אבל זה נותן לו את עמדת הבקרה. הוא יכול להבחין בחולשות של הנבחרת שלו או לחלופין בנקודות תורפה של הגנת היריב.
הצוות של אולמרט טוען, למשל, שעדותו של מוריס טלנסקי קרסה על דוכן העדים. הם חוזרים על זה בתקשורת שוב ושוב. בפרקליטות דוחים זאת ומשווים את השיטה הזאת לחזרה אינסופית על שקר עד שהוא מתקבע כמוסכמה.
העדות מבחינת התביעה לא קרסה. הצוות של קורב ידע על כל גרגר אבק בעדות שלו מראש, וגם על כל צל באמינותו. היו מודעים לכך שהזיכרון של טלנסקי לא מדויק - לא בנוגע לתאריכים ולא בנוגע לסכומים. ידעו שהאיש בעצם חשוד בפני עצמו. אבל הצליחו לבסס חד-משמעית את הגרסה שהייתה תעבורת כספים בקו טלנסקי-אולמרט, ישירות. "האם מישהו חולק שהייתה תעבורת כספים? שעברו מאות אלפי דולרים?" העיקרון הזה הוכח. מה שמעניין הוא שאין קביעה חד-משמעית מה גודל הסכומים שמדובר בהם. יחד עם זאת, לא סביר שהחשוד טלנסקי יהפוך בעדותו כמה עשרות אלפי דולרים במעטפות למאות אלפי דולרים. להפך. סביר שיש לו עניין להפחית בסכומים.
אך קורב, אברבנאל ואנשיהם איבדו בדרך את התקשורת. בפרקליטות מודעים לכך. החליטו לא להתעסק במאבק תקשורתי, מתוך אמונה וביטחון בבית המשפט עצמו. הדוגמאות למניפולציות תקשורתיות מצד צוות אולמרט רבות. כבר תוך כדי עדות בבית המשפט היו מופיעים דיווחים באתרי אינטרנט בולטים, מלווים בהערכות על אופי העד, אמינותו, אישיותו והחשדות סביבו. כתבים לא טרחו לסקר את ההליכים מבית המשפט.
"התיק הולך מצוין", אומרים במעטפת של תיק אולמרט בפרקליטות. "לא היו הפתעות. הידענות של אורי הוכיחה את עצמה. התברר שאין לה תחליף".
מבחינה ציבורית נדמה שפרשת טלנסקי היא החזקה ביותר. לגבי 'ראשון-טורס' אומרים שאולמרט זקוק לנס כדי לצאת ממנה, מפני שמעורבותו האישית הוכחה. אך המאבק התקשורתי שמתנהל עכשיו ויתנהל גם אחרי פסק הדין הוא על מידת החשיבות של התיק הזה. יחצני ראש הממשלה לשעבר יציבו לפני הציבור את השאלה - האם על פרשה של שחיתות במשרד נסיעות מפילים ראש ממשלה שהיה במרחק נגיעה מהשלום? עובדה שכך התפרסם בניו-יורק טיימס.
האם כל המאמץ נועד רק לרכך את ההתרסקות כדי שתהפוך לנחיתת אונס - או גם כדי לאפשר לאולמרט המראה נוספת לאחר הרשעה, אם תהיה כזו? על דבר אחד אין מחלוקת:
אהוד אולמרט במשפט השחיתות שלו זוכה ליתר תמיכה ואהדה בתקשורת, ובייחוד ב'
ידיעות אחרונות' וב'ניו-יורק טיימס', מאשר ראש הממשלה נתניהו.
