נלקח לבית עולמו אדמו"ר חסידות ארץ ישראל, הרב הגדול
חנן פורת זצ"ל. תמיד בלבוש פשוט, תמיד בהתנהגות חסרת גינונים, תלמיד חכם ארץ ישראלי אמיתי, אחד המבריקים ביותר והאהובים ביותר בעם ישראל. אדם ויהודי ותלמיד חכמים אציל נפש אשר קיים בעצמו נאה דורש ונאה מקיים, אומר ועושה. צנחן אמיץ שזכה להיות בין לוחמי מלחמת ששת הימים, וממשחררי ירושלים. נולד בכפר עציון וכילד פונה ממנה וחזר אליה כאחד ממקימי כפר עציון לתחייה. במלחמת יום הכיפורים נפצע באורח קשה מאוד בחזית הדרום.
לאחר מכן היה ממקימי גוש אמונים וההתיישבות ביש"ע. היה פעיל רבות בסמינרי גשר, למען חיבּור בין חלקי האומה המכונים לצערו דתיים וחילוניים. 'לצערו', היה אומר, שהרי ודאי אין יהודי חילוני ולכל אחד יש נשמה קדושה. הרב חנן אהב לחזור ולספר שפעם דנו בישיבה מה יותר חשוב - התורה, העם או הארץ? והם פנו בשאלה זו לרבו הרב צבי יהודה שהשיב בחיוך: אנחנו בשלימות אנו עוסקים. וזה היה נר לרגלו של רבי חנן, שהכול עניין אחד. תוך כדי פעילותו הציבורית הענפה, רבי חנן לא חדל ללמוד תורה וללמד תורה.
בספרו רב המכר 'אחי אנוכי מבקש', העביר את עיקרי האמונה היותר עמוקים והיותר טמירים בשפה ובסגנון המדברים לכל. שיא מסירות הנפש של אותו גיבור הייתה בכניסתו לפוליטיקה. גם בפוליטיקה נשאר בקדושתו ובטהרתו. כאשר הוקמה סיעת מצ"ד הוא הצטרף אליה אך לא לקח את המנדט שלו מן המפד"ל לסיעה החדשה אלא התפטר מהכנסת. יותר מאוחר פרש מהאיחוד הלאומי כדי לפנות את מקומו לחבר כנסת אחר. כלומר, פעמיים ויתר על כסאו.
אחרי שפרש מן הפוליטיקה, הוא היה מן המקימים של מכללת הרצוג הגדולה ולימד שם וכן לימד בישיבת בית אורות, וכן לימד בישיבות רבות וביניהן מכון מאיר. כך נודע ברבים שהוא תלמיד חכם גדול ועמקן. העלון שערך ושמו 'מעט מן האור', הביא אור מופלא לרבים ויקרים. הגיש תוכנית קבועה ברדיו גלי ישראל, והיה ממקימי וראשי עמותת 'אורות החסד' שסיפקה מזון ומוצרי חשמל ובגדים לאנשים מעוטי יכולת.
בראיון מוקלט ומצולם שיתף אותנו הרב חנן פורת בהתמודדותו עם המחלה הממארת שחלה בה. הוא שיתף שאינו מפחד מהמוות כי "עם המוות לא מסתיימים החיים, אלא עוברים שינוי, עוברים הארה גדולה". ניחומים לאשתו רחל ולאחד עשר ילדיו. התלמיד החכם הארץ ישראלי, עלה למרומים, ורוחו מפעמת בקרבנו ובכל מפעלינו, ותאיר אותם לנצח. 'צדיקים במיתתם קרויים חיים', הוא חי בתוכנו בכל יצירתו הענקית לתחיית האומה בארצה על-פי תורתה מתוך אהבת ישראל עצומה שתהיה כמורשת חייו לדורות.
