"אילן גרפל נקלע לוואקום שבין המועצה הצבאית העליונה לתנועות המחאה במצרים, ובגלל זה שחרורו מתעכב", כך אומר סגן השר לפיתוח הנגב והגליל,
איוב קרא, שפועל לשחרורו של גרפל ולצירוף האזרח הבדווי-ישראלי עודא טראבין, שעצור במצרים כבר 11 שנה, לעסקה הנרקמת.
"על-פי מה שאני יודע, ברשימת האסירים שדורשים המצרים בתמורה לשחרורו של גרפל מצויים גם בכירים בתנועת האחים המוסלמים. בין היתר גם השייח' עבד אל-רחמן שנעצר בעקבות פעילות טרוריסטית בארה"ב. המצרים מנסים להרגיע את הרחוב ואת צעירי המהפכה ולכן הם רוצים לשחרר את אותם בכירים.
"מה שניתן לומר היום זה שהלחצים שהופעלו ברמה הגלויה ומאחורי הקלעים על הנשיא
שמעון פרס, על ראש הממשלה
בנימין נתניהו ועל גורמים אמריקניים מביאים משוב חיובי. ניתן לומר שישנה התקדמות בעסקה אבל עדיין אי-אפשר לצאת בהכרזה שהיא חתומה וסגורה. אי-אפשר גם לומר מתי היא תצא לפועל". את קרא מעסיקה כבר תקופה ארוכה סוגיית שחרורו של האזרח הבדווי. "הסיפור עם עודא טראבין התחיל עוד בממשלו של חוסני מובארכ. מובארכ בזמנו הבטיח שיביא לשחרורו, ואני בטוח שאם הוא לא היה מודח טראבין כבר היה בחוץ. אחרי שהתחלף המשטר התחלנו לאט-לאט ובזהירות לבנות יחסי אמון. כמובן, לא היה פשוט להעלות דרישות לשחרור בהתחשב במצב העדין של יחסי המדינות. טראבין למעשה ריצה את מרבית שנות עונשו, 11 מתוך 15, ולכן יש סיכוי גבוה לשחררו. ארבע שנים הוא ישב בכלא ואף אחד לא ידע איפה הוא, חמש שנים אף אחד לא ידע מה מצבו, ורק אז התחלנו לפעול בעניין.
"בניגוד לעבר", ממשיך קרא, "אני רואה נכונות מצדם של נתניהו ופרס לסיים את העניין. הם מבינים שמגזר שמסייע למדינת ישראל - הבדווים, הדרוזים ובני המיעוטים שמשרתים בצה"ל, ומוכנים להקריב את חייהם למען המדינה - צריך להיות מטופל בדיוק כמו כל מגזר ישראלי אחר". קרא מסר כי בכוונתו לפגוש את השגריר האמריקני בישראל, דניאל שפירו, כדי לקדם את העסקה.
שחרור אזרחים ישראלים מבית הכלא המצרי הוא לא בגדר דבר חדש עבור סגן השר איוב קרא. הוא זה שעמד מאחורי שחרורו של עזאם עזאם, הישראלי הדרוזי מהכפר מרר שהיה כלוא במצרים שמונה שנים באשמת ריגול למען ישראל.
"כשרצתי לכנסת", מספר קרא, "הבטחתי שבכוונתי להוביל לשחרורו של עזאם. ראיתי בשחרורו חובה מוסרית, וביקשתי גם להודיע על הבטחתי בכנסת, בטקס ההשבעה של ממשלת שרון. ידוע שבטקס ההשבעה קוראים לחברי הכנסת החדשים להישבע לתפקידם. ועל חבר הכנסת לומר את צמד המילים 'אני נשבע' ולא מעבר לכך. אני הודעתי לראש הממשלה
אריאל שרון שאני רוצה להוסיף הבטחה לשחרור עזאם. נקלעתי למערכת לחצים דיפלומטית מצדו ומצדה של
לימור לבנת, שביקשו ממני להסתפק בנוסח הפורמלי בלבד. הם שכנעו אותי, אבל ברגע שעמדתי על הדוכן לא יכולתי להתאפק והוספתי את ההבטחה המדוברת. זכיתי בסילוק מהמליאה ובתקופה לא פשוטה של יחסים רעים עם שרון".
התוכנית לשחרורו של עזאם עזאם, שהוחזק בתת-תנאים בכלא בדרום מצרים, הבשילה בסופו של דבר לקלטת שהוקלטה בסתר. "ניגשתי אל אריאל שרון כדי לשאול אותו איך אפשר לקדם את עסקת שחרור עזאם עזאם. הוא אמר לי כי רק דבר אחד יכול לעזור. הקלטה של עזאם עזאם שבה הוא מספר מי הוא, ומה הוא עשה למען ישראל. ניסיתי להפעיל אנשים שאני מכיר כדי שיבצעו את ההקלטה. דיברתי עם מכרים, אפילו הגעתי למספר שומרים בבית הכלא שבו שהה, אבל אף אחד לא היה מוכן להסתכן בפעולה שכזאת שעונשה מאסר עולם. החלטתי שאני נוסע בעצמי כדי להיפגש עם האסיר הישראלי ולהקליט אותו.
"אחרי תיאומים ארוכים שבהם היה מעורב גם עמרו מוסא, מזכ"ל הליגה הערבית לשעבר ומועמד לנשיאות היום, הצלחתי לארגן פגישה. הגעתי לקהיר ולאחר מכן לכלאו. אנשי הביטחון הישראלים לא ידעו על התוכנית שלי, וכמובן שלא המצרים. נכנסתי לכלא ונדהמתי לראות שהפגישה ביני לבין עזאם הפכה לפגישה שלי עם עזאם ועם עוד 50 אנשי שב"כ מצרים. ישבתי מולו, לחצתי על כפתור ההקלטה והתחלתי לדבר איתו בעברית.
"אנשי השב"כ המצרים ביקשו שנעבור לערבית כדי שיבינו מה נאמר בשיחה. אמרתי לעזאם שימשיך לדבר בעברית בלבד, למרות שגם אני חששתי. הוא אמר דברים קשים נגד
אהוד ברק. אמר שברק הבטיח לשחרר אותו, ושהוא עומד למות. עצרתי את ההקלטה, סיימתי את הפגישה ונסעתי ישר מהכלא לשדה התעופה. ידעתי שאם מישהו היה תופס אותי, אני הייתי נשאר בכלא ואת עזאם היו משחררים.
"לקחנו את עדותו של עזאם לאו"ם, ואז היה לחץ על מצרים שבסופו של דבר הוביל לשחרורו. אחר כך גורמים מצריים רשמיים אמרו לי שאם לא הייתה ההקלטה הזאת - הוא לא היה משתחרר".
קרא הוסיף כי חילופי הממשל במצרים הביאו את ישראל להתמודד עם אתגרים נוספים, אבל ביקש לסיים באופטימיות. לדבריו, מצבה של מצרים והצורך של הממשל המצרי בסיוע כספי, צבאי ומדיני - בהחלט יכולים להוביל לצעדים חיוביים וליישום עסקת שחרורם של אילן גרפל ועודא טראבין.
