אחד התחומים הקשים ביותר לתפעול קמעונאי/מסחרי הן הסוכות, אשר מתחילות לצוץ כמו פטריות אחרי הגשם מיד אחרי ראש השנה ונעלמות לבלתי הכר מיד בתום החג.
מספר השחקנים בישראל הוא קטן, כאשר סוכות נחלים מובילות את התחום וצברו להן מוניטין רב בארץ ובחו"ל. הסוכה, אשר מחירה לצרכן מאמיר עד לרמות של 1,500 שקל לגודל של 3 מטר על 2 מטר ואף ליותר במידות אחרות, היא מוצר פשוט, נטול המצאות מרעישות, העשוי ממספר מוטות, יריעות ובמבוק בתור סכך - אשר לא מעטים מוותרים על התענוג היקר הזה וסוגרים את "מרפסת הסוכות" שלהם במו ידיהם.
העיסוק במכירת סוכות הוא כאמור עיסוק תפעולי ודומה במידה רבה לקפיץ מתוח, אשר משתחרר במהלך שבועיים של עבודה בשנה. המכירה נעשית בעיקר על-ידי המחשה ומכירת סוכה מתוך סוכה קיימת, אשר מוצבת וממוקמת בדרך כלל בצמוד למקומות עם תנועת לקוחות, במאות רבות של נקודות הנפרסות בכל הארץ בפרק זמן קצר ביותר.
עלות החומרים המיובאים כולם מהמזרח, זולה יחסית לעלות המוצר לצרכן ומגיעה במקרה הטוב לכ-15%-20%, אולם שליטה ביתרת ההוצאות, כמו הוצאות המימון, האחסון ובעיקר הלוגיסטיקה והתפעול היא המפתח להצלחה. היצרנים נמנעים ככל האפשר מתשלום הוצאה קבועה כלשהי, הן עבור שטחי תצוגה ושכר לעובדים, ומעדיפים שהוצאות אלו יהיו קשורות אך ורק למכירה ולתוצאות, דבר המקטין במידה מסוימת את החשיפה שלהם לסיכון.
נישה קטנה זו מעסיקה מפעלים ייעודיים במזרח הרחוק, אשר מתמחים בתחום ומייצרים סוכות במהלך כל השנה לישראל ולקהילות יהודיות בחו"ל.
רשתות ה"עשה זאת בעצמך" ניכסו לעצמן מוצר זה ועושות חיל רב ממכירתו, שכן רמת הסיכון שלו אפסית והן משמשות רק כבמה וכמארחות ליצרנים, שכן המלאי וכוח האדם אינם נופלים כלל על הכתף שלהן ומנגד מקבלות הרשתות "מעשר ומעלה" מכל מכירה שבוצעה דרך הקופות שלהן.
בנוסף, נהנות הרשתות ממכירת מוצרים משלימים כמו כיסאות, שולחנות, גדרות במבוק, מיטות מתקפלות ותאורה, המגדילים את קופתן בסכומים נאים ביותר.
סוכות שהחל כחג לנוודים חסרי-כל, אכן עבר שדרוג רציני ומותיר לעוסקים בו ולמקצוענים במיוחד רווחים נאים ביותר.
