כמה הערות על המצב

ראש הממשלה בנימין נתניהו אומר שניתן לחיות עם קיצוץ של 3 מיליארד שקלים בתקציב הביטחון. הרמטכ"ל מביע חשש מפגיעה חמורה בביטחון. שניהם יודעים שהכל בסדר. נתניהו יודע שתמיד ניתן יהיה לעשות שימוש בסעיפים ה"מוחבאים" בתקציב כדי לרכוש עוד מערכות של "כיפת ברזל" או מטוסים. הרמטכ"ל יודע שכאשר ישים על השולחן דרישה מגובה בעובדות, הוא יקבל את הכסף החסר. לכן כל הזעקות על משבר בביטחון אינן במקום. הדברים יחתכו בחדרים אטומים לציתות בקריית הממשלה בירושלים או במטכ"ל בתל אביב.

מי שלא הבין שיש לטפל בפורעי החוק בשטחים כשהיו "קטנים", מקבל אותם עכשיו בענק גם במרכז הארץ. ישראל לא זקוקה למה שקורה עכשיו ביפו בגלל כמה חמומי מוח. אבל האשם לא בהם. האשם הוא במערכות אכיפת החוק שלא אכפו וכשניסו, עשו זאת בצורה מגוחכת. מי שנתן לגורמים הזויים להשתולל בשטחים ולפגוע גם בחיילי צה"ל וברכוש צבאי, סימן להם שהם יכולים להתחיל לפעול גם בתחומי הקו הירוק. מסגדים, בתי קברות. זו רק ההתחלה, אם מישהו לא יתעשת ויעשה משהו. אחרת כולנו נשלם את המחיר והוא יהיה כבד. אבל כדי שזה יקרה, צריך מנהיגות עם יכולת החלטה וביצוע. כרגע, "מצרכים" אלה מצויים רק בחוברות הפרסום ולא על המדפים.

טורקיה הפכה למדינה עוינת ממש. מברקי האבל ששיגרו נשיא המדינה וראש הממשלה לראש ממשלת טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן על מות אימו הם קריקטורה על המצב. ארדואן מתעב את ישראל כי הוא יישר קו עם כל הגורמים הקיצוניים במזרח התיכון. הוא רוצה להיות מנהיג האזור. הוא זיהה מנהיגות רופסת בירושלים והוא מנצל הזדמנות. טורקיה לא רק שניתקה קשרים מסוגים שונים עם ישראל, אלא שהיא עושה הכל כדי לפגוע בנו. על-פי הוראה מפורשת של ארדואן, מפתחות חברות בטורקיה תחרות ישירה לחברות ישראליות כמו חטיבת בדק של התעשיה האוירית העוסקת בהשבחת והסבת מטוסים. הטורקים רוצים שהפגיעה בישראל תהיה כואבת. הם יודעים היכן לפגוע. זו עוינות מגובה במעשים. מברקי ניחומים נרגשים נראים פתטיים ותוצר של אי-הבנת המציאות.