X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
בחג הסוכות, חג האסיף, אנו מתכנסים בסוכת הזיכרון שלנו כדי לקיים בכל שנה אסיף של כל היצירה היהודית, כדי להבליט את ייחודנו. אנו נקראים לשמור על ייחודנו במשפחת העמים, ולהיות "לְאוֹר גוֹיִים". כל אחד מאִתָּנו מוזמן לבנות את הסוכה הרוחנית שלו, את סוכַּת שירתו, סוכַּת חייו
▪  ▪  ▪
מקיימים בכל שנה אסיף של כל היצירה היהודית [צילום: פלאש 90]

תוך כדי הכנת הסוכה על מרפסתי העליונה, באו המחשבות. נזכרתי אז שסבי מורָד חקק קרא לסוכָּה "סוכַּת הזיכּרון" ואמר לנו שהיא מכילה בתוכה את כל מה שהיהודים יצרו במשך דורות. גם אם מפרקים אותה מדי שנה, היא נשארת איתנו ובתוכנו תמיד.
גג הסוכה הוא הסכך, והוא בעיניי ענני הכבוד שליוו את בני ישראל במדבר, וענני האור של אבותינו לאורך הדורות המלווים גם אותנו בכל עת. לא פלא שהסוכה צריכה להיות תחת כיפת השמים, שהרי ענני כבוד מקבלים קרינתם מן השמים עצמם.
ארבעת המינים מייצגים על-פי המסורת את העם על כל חלקיו, על השוֹנוּת של מרכיביו. יש מי שקרובים במהוּתם לאתרוג שיש בו טעם וריח (תורה ומעשים, רוח ועשייה), יש מי שקרובים במהותם לערבה שאין בה טעם וריח (לא רוח ולא עשייה), יש מי שדומים להדס שיש בו ריח ואין בו טעם (יש בהם מעשים אך לא רוח, לא תורה ולא יצירה) ויש מי שדומים ללולבולתמרים שיש בהם טעם אך לא ריח (יש בהם רוח אך לא מעשה). באיגוד של ארבעת המינים הופך החג לחג של האחדות היהודית, וגם הסוכה מבטאת אחדות זאת. לא פלא שגם מִצוות "הַקֱהֵל" שיש לעשׂותה ולקיימה במעמד העם ובאזני כל העם נעשׂית בסוכות.
אל נשכח שבחג סוכות אנו מזמינים לסוכה את שבעת האושפיזין, המסמלים את אבות האומה (אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף ודוד), בכל יום אושפיז אחר. האושפיזין מייצגים בכוחם את כל גדולי העם בכל הדורות, את כל גדולי היצירה היהודית עד ימינו. אנו קוראים להם לסוכתנו, וכך אנו מתפקדים על הרצף האֲנָכי של הזיכּרון היהודי, של התרבות היהודית, וממילא גם של השָׂפה העברית על כל נדבכיה. המורשת שהותיר לנו הזיכרון היהודי היא מורשת רוחנית.
שם החג הוא "חג האסיף", וניתן לראות בשם זה משמעות סמלית: בחג זה אנו מתכנסים בסוכת הזיכרון שלנו כדי לקיים בכל שנה אסיף של כל היצירה היהודית, כדי להבליט את ייחודנו. אנו נקראים בפסוקי המקרא לשמור על ייחודנו במשפחת העמים, ולהיות "לְאוֹר גוֹיִים" (ישעיהו מ"ב, ו). מפעים לראות שההפטרה של חג הסוכות היא נבואת זכריה, לפיהָ בעתיד יבואו הגויים לחוג את חג הסוכות בירושלים (זכריה י"ד). אם נשמור על ייחודנו ועל הזיכרון הקיבוצי שלנו כעם, גם העולם יכיר בייחודנו.
ואסיים בנימה אישית: תהליך הכתיבה של שיריי חיזק בי עם השנים את התחושה שעיקר המורשת שלנו, שהולכת איתנו, היא רוחנית וכל השאר אֵלה קניינים מדומים, שאנו נאחזים בהם, אך הם אינם ממש. כל מה שאנו עושׂים ביצירתנו נועד לתיקון עולם, לפענוח המורשת שקיבלנו ושעלינו לקבל אותה בכל פעם מחדש, לפי נפשנו ולפי רוחנו. ואם צריך, עלינו להטליא אותה ולהתאים אותה כל אחד לפי כֵּליו, כל אחד על-פי תהליך התיקון שבו הוא נמצא. כל אחד מאִתָּנו מוזמן לבנות את הסוכה הרוחנית שלו, את סוכַּת שירתו, סוכַּת חייו.
סוכתי רוחַ / בלפור חקק
הַסֻּכָּה שֶׁלִּי כֻּלָּהּ יָרֹק
הַסֻּכָּה שֶׁלִּי מְחַכָּה
לְתִקּוּן. בְּתַהֲלִיךְ הַתִּקּוּן
הִיא עֲדַיִן לְלֹא דֶּלֶת, אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת
אֶת הָאוֹתִיּוֹת, אֶת הַשֶּׁפַע
הַמָּתוֹק.
הַשֶּׁפַע הַיָּרֹק שֶׁל סֻכָּתִי
נִמְצָא מִחוּץ לָהּ.
מְתַקֵּן אֲנִי אֶת הַסְּכָךְ
מַטְלִיא בְּבַדֶּיהָ
אֶת הַחֹר
שֶׁתִּהְיֶה סֻכָּתִי כְּלִי
לְקַבָּלַת תֵּבוֹת הָאוֹר.
אִם תִּהְיֶה סֻכָּתִי רוּחַ
וְלֹא קְרָשִׁים וּבַרְזִלִּים
תִּהְיֶה הִיא כְּלִי
לִצְפֹּן בּוֹ
אֶת הַתֵּבוֹת וְהַמִּלִּים.
לְפַעֲנֵחַ גְּוִילִים.

תאריך:  11/10/2011   |   עודכן:  11/10/2011
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 בלפור חקק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אלי אלון
עיריית עפולה מפיצה בקרב כל תושביה חוברת מהודרת, בעלות של כמה עשרות אלפי שקלים, שאין בה כמעט מידע שימושי חיוני לאזרח אלא בעיקר סקירה על הישגי העירייה ועל היותה של עפולה ל"עיר ירוקה צומחת ומתפתחת"
איתן קלינסקי
אחרי האופוריה שהשתלטה עלינו ב-1967 ואחרי מלחמת יום הכיפורים, לא עשינו את חשבון הנפש המתחייב. לא הצהרנו, שאנחנו מכירים בזכותו של העם הפלשתיני לעצמאותו המדינית או אם תרצו חלוקת הארץ לשני עמים
עפר דרורי
2,700 משפחות הנופלים במלחמת יום הכיפורים זכאיות ליותר. בעבר עלה הנושא לדיון וכבר גונתה הממשלה לפחות פעמיים בגין אי-התייחסות לאירוע הזה. זאת בושה ואטימות. בושה לחוסר הרגישות
אריה אבנרי
ד"ר כ"ץ לא נזקק לוועדות חקירה ולמומחים למיניהם כדי לזהות כבר בראשית שנות החמישים את הבעיות החברתיות החמורות שהמדינה הצעירה התמודדה איתם. שירת חייו החברתית נפסקה מוקדם מדי. הוא יכול היה ללא ספק להוסיף ולתרום רבות לחברה הישראלית שחבה לו הרבה כל-כך
מחמד אבו שריקי
התושבים הערבים של לוד קיוו לשינוי אווירה עם כניסתו לתפקיד של מאיר ניצן, היו"ר החדש של הוועדה הקרואה    בפועל - המציאות לא השתנתה. הרס הבתים נמשך ואיתו גם ההזנחה וסבל המשפחות
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il