בתהליך התדרדרותה של מדינת ישראל הגענו בעסקת שליט לנקודת שפל חדשה והנמוכה ביותר. מדינה שלא נכנעה לטרור וידעה להלחם בו, גם בתנאים הקשים ביותר, זרקה לפח את העקרונות, למענם נתנו לאורך השנים , לוחמים רבים את חייהם. הנורא מכל הוא שהכניעה לא נעשית בעצב מתוך חוסר ברירה, אלא מלווה בחגיגות ואופוריה על ה"הישג" הגדול של שחרור 1,000 רוצחים תמורת חייל חטוף.
מדינה שידעה לשלוח ולסכן עשרות חיילים לשחרור החטופים באנטבה, ידעה לרדוף את המחבלים בתוניס ובבירות, מחזקת את החמאס, כשנכנעת לדרישותיו, ובכך מחלישה את ה"פרטנר " הנראה יותר ראוי להיות בן שיח שלנו - הרשות הפלשתינית.
באופן מעשי היא הולכת לשחרר מהכלא 1,000 בוגרי האוניברסיטה לטרור אשר הוכיחו את עצמם בפעילותם בשטח, עליה נעצרו, והשלימו את השכלתם והכשרתם בתוך כתלי הכלא הישראלי. כלא בו זכו לאפשרויות לימוד משופרות ובתנאי קייטנה. שנים חשבנו והשלינו את עצמנו שעסקת ג'יבריל הייתה טעות עליה שילמנו בחיים של ישראלים רבים, שנרצחו ע"י משוחרריה אולם לפחות למדנו והסקנו ממנה מסקנות. הערב נוכחנו שלא למדנו דבר ולא שינינו מדרכנו.
אמנם ידענו שבנימין נתניהו, ראש הממשלה מתקשה לעמוד בלחצים אבל מי שחשב על טובת המדינה ולטווח הארוך, קיווה והעריך את עמידתו כנגד הלחץ הפופוליסטי של הרחוב ה"אינטליגנטי" לשחרר את ה"ילד" בכל מחיר. דווקא ביום שהמחאה קבלה כיוון נכון, כשמנעה את ביקור המשפחות אצל המחבלים בכלא שיטה, במקום להפגין וללחוץ על הממשלה, באותו יום הממשלה נכנעת.
ושוב מול עינינו "קופצת" שוב הקונספציה "מן הבקבוק" כשכל ראשי מערכת הביטחון (משר הביטחון, ראש המוסד, ראש השב"כ והרמטכ"ל ) מיישרים קו עם התפיסה שאין לנו ברירה אלא להיכנע לטרור ולשחרר 1,000 רוצחים תמורת החייל החטוף. איש מהם לא קם, וכמובן גם לא התפטר, בטענה שהמדינה עדיין לא מיצתה את כל האפשרויות האחרות לפני שמגיעה לפתרון הכי קל ונוח של כניעה
לטרור.
אינני בא בטענות רק למנהיגות, שקשה לגלות בה תכונות "צ'רצ'יליאניות" אלא גם לעם שידע בעבר לעמוד בקשיים ובלחצים ולהרים ראש ולהתגבר. הנטייה המתגלה בשנים האחרונות בעידוד התקשורת "לחפש את המטבע מתחת לפנס" קרי, לבחור בפתרונות הקלים מבלי לקחת גם אחריות לגורל המדינה הם מסימני החולשה, אותם זיהו גם אויבינו, שהתגלו בהפגנות לשחרור גלעד וגם בתנועת המחאה של הצדק החברתי.
בכנס שערך אתמול ארגון "השומר החדש" במרכז רבין בת"א, נראו סימנים ראשונים של התפקחות מהפיתרונות הקלים והפופולריים. התקבצו שם חברי הארגון, ביניהם בני נוער רבים אשר המוטו שלהם הוא לקחת אחריות אישית לעצמם, סביבתם ולמדינה, לפני שתובעים מהאחר...
מדובר בארגון שהוקם ע"י קבוצת פעילים אוהבי הארץ במטרה לסייע לחקלאים, לבוקרים ולכלל אזרחי המדינה בשמירה, עבודה ואחזקת השטחים הפתוחים בנגב ובגליל מתוך ערבות הדדית ואחריות קולקטיבית.
למנהיגות המדינה ואזרחיה יש הרבה ללמוד מהתנהלות חברי "השומר החדש". בעידן הנוכחי של אבדן דרך וערכים המגיעים לשיאם היום בכניעה לטרור.