התנגדותו של השר
משה יעלון לעסקת שליט מחייבת התייחסות שכבר דובר בה: ובכן, בזמן שיעלון היה רמטכ"ל החליטה הממשלה על עסקת חילופים מול החיזבאללה - עסקה שבמסגרתה קיבלה ישראל אלחנן טננבאום אחד חי ועוד שלושה חיילים הרוגים שנחטפו מקו הגבול עם לבנון (עומר סוואעד, עדי אביטן ובני אברהם ז"ל). בתמורה לכך ישראל מסרה לידי החיזבאללה ארבע מאות אסירים פלשתינים, ועוד כמה עשרות אסירים ערבים וכן את מוצטפא
דיראני ואת שייח' עובייד שהוחזקו בישראל כקלפי מיקוח בעניין רון ארד.
ראש הממשלה דאז
אריאל שרון הפעיל מכבש לחצים לאישור העסקה ובהקשר לטננבאום קבע מפורשות כי: "יש להציל אזרח ישראלי חי. להשאירו שם פירושו להשאירו למוות". בסופו של דבר, ולאחר ויכוחים סוערים, נפלה ההחלטה בממשלה על חודו של קול: שנים עשר שרים הצביעו בעד העסקה, ואחד עשר שרים התנגדו.
גם בקרב אנשי מערכת הביטחון שנכחו בישיבה וחיוו דעתם היו הדעות חלוקות: ראש המוסד התנגד, ראש השב"כ לא הביע דעה נחרצת לכאן או לכאן, והרמטכ"ל בוגי יעלון, דווקא הוא, תמך בעסקה בנמקו את תמיכתו בכך שנפתח כאן חלון הזדמנויות שיש לנצלו.
ומדוע הבוגי באמת תמך אז בעסקה? - הייתכן שנוכח עמדתו המכבשית של שרון לטובת העסקה, חשש אז הבוגי לסכן את סיכויי הארכת רמטכ"לותו לשנה רביעית?. מתגנב הרושם שאמנם כך הוא, ושבוגי שמע אז לקול אדוניו ללא ערעור והרהור (מה שכידוע לא הפריע לאדוניו שלא להאריך את כהונתו).
בטקס שהתקיים בבית הנשיא ביום העצמאות לכבוד מאה ועשרים חיילים מצטיינים, בהם החיילת יובל ארד, בתו של רון ארד, אמר הרמטכ"ל יעלון, ללא כל סייג בדבריו, כי "צה"ל מחוייב להשיב את החיילים הנעדרים".
ובכן בוגי, האם אתה באמת מאלה המתנגדים לעסקות של חילופים, או שמא העמדות המוצקות שלך משתנות בהתאם לשינויי מזג האוויר או על-פי מצוות אדוניך?. אמור לי בוגי מה מזג האוויר בחוץ, ואספר לך מה הן עמדותיך.