אתם זוכרים איך הילדים שלנו למדו שפת אם? אני מאמינה שלא, כי אף אחד לא ממש לימד אותם את שפת אימם. הם גדלו איתנו והקשיבו לנו מדברים כשאנחנו מחתלים, רוחצים, מאכלים וכל פעולה יומיומית אחרת. לאחר מספר חודשים בהם שמעו אותנו שוב ושוב חוזרים על אותם דברים הם התחילו לאט לאט להגיב למילים מסוימות (אור, יד וכדומה) והיינו מאוד גאים.
בשלב השני הם מלמלו הברות שהתחברו למילים ולמשפטים, עד שעד גיל ארבע יכלו לנהל איתנו שיחות שלמות ועמוקות וזאת מבלי שאפילו ראו אות כתובה אחת. זו הדרך הטבעית לילדים ללמוד שפה ולשלוט בה.
בבית-הספר, ברוב המקרים, ההיכרות עם אנגלית היא באופן שמשלב הבנה, דיבור, קריאה וכתיבה בבת אחת, בצורה שאינה טבעית לילדים ומכאן הקושי.
לכן, חשיבות לימוד מעבר לבית-הספר, במקומות בהם השפה נרכשת באופן טבעי לילדים, ששם דגש על הבנת השפה בגיל הרך ובגיל הצעיר ובגילאים מבוגרים יותר, מלמד אותה בדרך מהנה ואינטאיטיבית, המשלבת את התכנים הבית-ספריים בחוויית לימוד עשירה ולא רק בישיבה פסיבית והאזנה.
ילדים קולטים תכנים בכל מיני צורות - ויזואלית, חווייתית ובהקשבה ועלינו להבטיח להם סביבה שתגרה את כל החושים המעורבים בתהליך הלמידה הטבעי לילדים כדי להוביל אותם להצלחה.