איך אפשר בכלל להשוות בין המפגינים כאן לבין המפגינים באמריקה? שם - ניצבים אנשים שפוטרו מעבודתם. וכתוצאה מכך - אין להם ביטוח רפואי, אין להם אפשרות לשלם את המשכנתאות, הדירות שלהם עוברות לידי הבנקים המלווים, אין כסף לאוכל ולהוצאות. הם באים כל בוקר לעמוד ולבקש עבודה לרגלי הוול סטריט, מרכז הכספים הניו-יורקי, צומת העצבים של אמריקה. כי שם מצויה הבעיה. עד לימים האחרונים של הקור החורפי שהגיע, הם או חזרו לישון בלילה אם היה להם לאן, או שישנו על קרטונים על הרצפה בגן שליד הוול סטריט. קרוב לגראונד זירו.
אצלנו - המפגינים לא עושים הפגנות כי אין להם עבודה. נכון, השכר כאן זעום, המשפחות הצעירות אינן יכולות להתבסס, לא כל שכן לחיות בקיום של כבוד, אבל למי הם באים בטענות? הרי אצלנו הכתובת היא טייקוני ובעלי השליטה במחירי המזון ומוצרי הצריכה. בקיצור - הסוחרים, קטנים כגדולים. התאווה לכסף גרמה לכך שמחירי המוצרים בארץ יקרים פי שניים או שלושה מאשר בחו"ל. אחוזי הרווח כאן מוגזמים להחריד.
הכתובת למי על המפגינים לפנות אינה רק לממשלה, שחייבת להוריד את אחוזי המס על הדלק, לעיריות על הארנונות וכולי; אלא במודגש לבעלי ההון, שגרמו לכל המשקיעים הקטנים שחסכו פרוטה לפרוטה, לאבד את כל חסכונותיהם או רובם, במסחר במניות, ובהשקעות בקרנות חיסכון "סולידיות".
הפתרון כאן אינו בלהופיע כחלק מהחבר'ה לערבי הבידור שמספקים לנו המפגינים, ולהראות השתתפות במהלכים. כי מטרת המפגינים אינה כה טהורה. מטרתם אינה מכוונת ליעד הנכון. כדי להשיג רמת חיים נאותה, ראוי מדי פעם לעשות חרם צרכנים כמו בארה"ב, על מוצר מסוים או חברה מסוימת. התחלה בכיוון זה הראתה תוצאות, אך בהחלט לא די בהן.
חבל מאוד שמעט מאוד אנשים הבחינו שב"הורדת המחירים" של הקוטג' נעשה בלוף רציני ואחיזת עיניים תרתי משמע. במקום להוריד מחירים - פשוט הפסיקו לייצר את הגבינה בעלת אחוז הסידן הגבוה (200 יחידות) - זו שעלתה כשמונה שקל לקופסה, והמשיכו לייצר רק את הגבינה הדלה בסידן, 100 יחידות בלבד, והורידו כמה אגורות ממחירה. ואם זה לא חוסר אמת בפרסום - אז מה כן?
בקשר למחירי הדירות: הסיבה לנסיקת מחירי הדירות (למעשה רק דירות היוקרה) היא הביקוש הגובר של היהודים הגרים בחו"ל, במיוחד הצרפתים, שקונים כל דבר ובכל מחיר בלי להתווכח, כי הם מרגישים שהקרקע מתחת רגליהם בוערת, ויש להכין מקום מקלט לפני ההתפרצות הבאה של גל האנטישמיות שפושה בכל העולם.
בניו-יורק לא קיבלו בוול סטריט אוכל והסעדה מגורמים שמכוונים את ההפגנה נגד השלטון כמו כאן, כי שם ההפגנה היא דווקא "מסיבת התה של הדמוקרטים". אבל יש אמריקנים רגילים טובי לב, שבאים ועוזרים באוכל ובנקיון המקום, ושומרים ככל האפשר על הדלים והמסכנים האמיתיים. אצלנו - מהרגע הראשון ראינו אוהלים ממקור אחד, בעלי תבנית אחת, ראינו איך המפגינים הזמינו ארוחות טייק-אוויי, ראינו את הזמרים (והשבוע יהיו גם סטנדאפיסטים-אהובים על ההמון שיבדרו בערב את הבאים להפגנות. האם היו כל החבר'ה מופיעים בערבים של הופעות הבידור חינם, אם הייתה זו רק הפגנה בלבד נטו?
טלו קורה מבין עיניכם. שם הם באמת בצרות. כאן - יחסית, המצב הרבה יותר טוב. אבל ראוי לעשות מעשה כדי לגרום להורדת מחירי המוצרים, ועימם את ההון שעושים על גבינו הטייקונים.
